תקציר: המאמר הזה מוקדש להבנת המושג כאוס (Chaos). מילה זו נושאת עמה מטען רגשי ותרבותי עצום. בשפה היומיומית, כאוס הוא בלגן, חוסר סדר, התמוטטות של מערכת או מצב של אנרכיה. אולם במדע המודרני - ובעיקר בתורת המערכות המורכבות -כאוס הוא ביטוי עמוק של סדר חבוי, תופעה שבה מערכות דינמיות מתנהגות באופן בלתי צפוי אך אינן אקראיות. זוהי אי-סדירות דטרמיניסטית: מערכת נשלטת על ידי חוקים מדויקים, אך תוצאתה בלתי ניתנת לחיזוי

[בתמונה: הטבח במסיבת הנובה ב- 7 באוקטובר 2023, חלק מפלישת הנוח'בות שגררה את ישראל לכאוס והביאה לקריסה טוטאלית של המערכת הצבאית והאזרחית... התמונה היא צילום מסך]

"בכל כאוס יש קוסמוס. בכל אי סדר יש סדר נסתר" (קרל גוסטב יונג)

עודכן ב- 17 באוקטובר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שנת 2023 היא שנת הכאוס של ישראל. עד חודש נובמבר תקופת המחאה, ששיבשה את מהלך החיים כמו גם את המערכות השלטוניות, ומה- 7 באוקטובר, ההתקפה הקטלנית של חמאס על ישראל, שגררה את ישראל בימיה הראשונים, לאבדן שליטה ביטחוני, פוליטי וחברתי. היטיב להגדיר זאת פרופ' יואב גלבר: "התחוללה קריסה טוטאלית של המערכת הצבאית והאזרחית"...

המאמר הזה מוקדש להבנת המושג כאוס (Chaos). מילה זו נושאת עמה מטען רגשי ותרבותי עצום. בשפה היומיומית, כאוס הוא בלגן, חוסר סדר, התמוטטות של מערכת או מצב של אנרכיה. זהו לכאורה מצב שבו הכל מעורבב. אין אבחנה בין דברים ואין לכל דבר את המקום שלו.

אולם במדע המודרני - ובעיקר בתורת המערכות המורכבות -כאוס הוא ביטוי עמוק של סדר חבוי, תופעה שבה מערכות דינמיות מתנהגות באופן בלתי צפוי אך אינן אקראיות. זהו מצב של התהוות מגוון אפשרויות כה גדול, עד כי יכולה לגלוש אליו ולאבד שליטה. זהו סוג התנהגות של מערכת מורכבת, שהתנהגותה מתנהלת על פי תבנית, שאינה ידועה. זוהי אי-סדירות דטרמיניסטית: מערכת נשלטת על ידי חוקים מדויקים, אך תוצאתה בלתי ניתנת לחיזוי (Lorenz, 1963).

סדר הינו לכאורה ההיפך מכאוס. אולם, כאוס וסדר אינם בהכרח הפכים, שכן בכאוס ניתן למצוא מצבי סדר מסוימים.

[למאמרו המלא של איתמר אייכנר ב- YNET, לחצו כאן]

לפעמים, יש לכאוס אפילו פנים: את התמונה למטה צילם הצלם האגדי הארי בנסון, שהצליח להנציח פניה המבועתות של אתל קנדי בעת שאותן שניות שבעלה בובי נרצח, על ידי סירחאן סירחאן, ב- 6 ביוני 1968, לאחר יציאתו ממסיבת העיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס:

[בתמונה: לכאוס יש, לפעמים, פנים... אתל קנדי, שניות לאחר רציחתו של בעלה, המועמד לנשיאות, רוברט (בובי קנדי) ב- 6 ביוני 1968 על ידי סירחאן סירחאן, לאחר יציאתו ממסיבת העיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס. הכתבה עוסקת בצלם האגדי, הארי בנסון שצילם את התמונה, והצליח להנציח בפעם האחרונה את בובי קנדי לפני הרצחו; ואת פניה המבועתות של אשתו אתל, שניות אחרי הרצח]

הולדת מושג הכאוס

הבנת הכאוס צמחה מתוך משבר בפרדיגמה הניוטונית. במשך מאות שנים הניח המדע כי אם נדע את כל התנאים ההתחלתיים של מערכת כלשהי, נוכל לחזות את התנהגותה בעתיד (Laplace, 1814). אך בשנות ה־60 של המאה ה־20 חלה מהפכה: המתמטיקאי והמטאורולוג אדוארד לורנץ גילה כי שינוי זעיר בערכים הראשוניים של מודל אקלימי גרם לשינוי דרמטי בתוצאות. ניסויו זה הביא ללידתו של אפקט הפרפר: הרעיון כי נפנוף כנפי פרפר בברזיל עשוי לגרום לסופה בטקסס (Lorenz, 1963).

לורנץ הראה כי גם מערכות דטרמיניסטיות לחלוטין (כמו מזג האוויר) עשויות להיות רגישות לתנאים התחלתיים, ולכן בלתי ניתנות לחיזוי ארוך-טווח. הכאוס, אם כן, אינו "בלגן" אלא סדר שלא ניתן לחזות במדויק: מערכת שיש בה חוקיות פנימית אך גם חוסר יציבות.

[בתמונה - "אפקט הפרפר": המתמטיקאי והמטאורולוג אדוארד לורנץ גילה כי שינוי זעיר בערכים הראשוניים של מודל אקלימי גרם לשינוי דרמטי בתוצאות. ניסויו זה הביא ללידתו של אפקט הפרפר: הרעיון כי נפנוף כנפי פרפר בברזיל עשוי לגרום לסופה בטקסס.... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של Wonder AI]

מתמטיקה של כאוס: משוואות פשוטות, תוצאות מורכבות

אחת התגליות המרכזיות בתורת הכאוס היא כי גם מערכות פשוטות מאוד עשויות לייצר דינמיקה מורכבת להפליא. כך למשל, משוואת הלוגיסטיקה (logistic map) - נוסחה מתמטית פשוטה המשמשת לתיאור גדילה של אוכלוסיות - מתנהגת באופן כאוטי, כאשר מקדם הגדילה עובר סף מסוים. אז מופיעים מחזורי התפצלות (bifurcations) שמוליכים את המערכת ממבנה יציב אל חוסר יציבות מתמיד (May, 1976).

מתוך ההתנהגות הזו נגזרו מושגים חדשים כמו אטרקטור מוזר (strange attractor) — תבנית גאומטרית במרחב המצב של המערכת, המתארת את המסלול שאליו המערכת נמשכת, מבלי לחזור על עצמה בדיוק. זוהי דרך מתמטית לראות כיצד גם תנועה שנראית "אקראית" נשלטת על ידי חוקיות עמוקה.

[בכתבה - כאוס במדיניות ציבורית בשלהי ימי הקורונה: לרגע אחד הסגר מבוטל ומיד אחרי מוחזר...]

כאוס, טבע ומורכבות

הכאוס הוא מפתח להבנת מערכות מורכבות בטבע ובחברה: מזג האוויר, לב פועם, מערכות אקולוגיות, כלכלות, ואפילו תנועות חברתיות. מערכות כאלה פועלות הרחק משיווי משקל, ומגיבות באופן רגיש לשינויים קטנים — אך עדיין שומרות על סוג של יציבות דינמית (Prigogine & Stengers, 1984).

במילים אחרות, כאוס הוא מצב של סדר משתנה. כשמערכת מתקרבת לנקודת רוויה, שינוי קטן עשוי לדחוף אותה ל"פריצה", משמע, לתהליך שאינו ליניארי. במובן זה, הכאוס איננו אויב של יציבות; הוא תנאי להתחדשות וליצירתיות.

[בתמונה: ציור של ג'קסון פולוק: מה אתם רואים פה, סדר או כאוס? הכל בעיני הצופה; לתמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Dale Cruse לאתר flickr]

כאוס וחשיבה מערכתית

הבנת הכאוס מחייבת שינוי מחשבתי עמוק: במקום לחפש חוקים קבועים ונוסחאות סגורות, עלינו ללמוד לחשוב במונחים של דפוסים, הסתברויות והתנהגות קולקטיבית. כפי שכותב פיטר סנג'י בספרו The Fifth Discipline (1990), ארגונים מצליחים הם כאלה המסוגלים להבין את עצמם כמערכות מורכבות — לזהות משובים (feedback loops) וללמוד להסתגל לשינויים בלתי צפויים.

בחברות ובארגונים, תורת הכאוס מסבירה מדוע שינויים קטנים בהתנהגות או בתרבות הארגונית עלולים ליצור אפקטים עצומים — לטוב או לרע. היא גם מספקת כלים להבין תמורות פוליטיות וחברתיות: תנועת מחאה קטנה יכולה להפוך לגל עולמי אם תגיע לנקודת סף (Gladwell, 2000).

כאוס כפילוסופיה של קיום

מעבר למדעים המדויקים, הכאוס הפך למושג פילוסופי: הוא מאתגר את התפיסה של שליטה, ודאות וקוּליות. הוא מציע מבט חדש על היקום — לא כמכונה אלא כרשת של יחסים משתנים, שבה גם אי-סדר הוא חלק מהסדר הגדול.

הפיזיקאי איליה פריגוז’ין ניסח זאת כך:

“הכאוס אינו סוף הסדר — הוא תחילתה של צורה חדשה של סדר” (Prigogine & Stengers, 1984). המשמעות היא שגם בחברה, משברים או מערבולות אינם בהכרח סימן לקריסה, אלא עשויים להיות שלב מעבר למבנה חדש: אבולוציה ולא התפוררות.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי NASA Goddard Space Flight Center לאתר flickr]

כאוס ע"פ ג'ורדן פיטרסון

ג'ורדן פיטרסון, בספרו: "12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס" (ראו תמונת כריכה למטה), עוסק בכאוס ובסדר כשלימות אחת גדולה, המאגדת בתוכה את הניגודים (מה שמכונה: שלימות ניגודית או שלימות הניגודים). [למאמר: 'תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…', לחצו כאן].

הוא מגדיר את הכאוס כך (פיטרסון, 2018, עמ 141-140):

כאוס הוא מרחב אי הידיעה. הוא הארץ הלא נודעת. כאוס הוא מה ששוכן לנצח ומעבר לכל הגבולות הפיזיים והרעיוניים, למעלה מכל האבחנות. הוא הנכרי, הזר, החבר הכנופיה האחרת, האוושה בין השיחים באישון לילה, המפלצת שמתחת למטה, הכעס הנסתר של אמך, מחלתו של ילדך.

כאוס היא הייאוש והאימה שאת חשה אל מול בגידה קשה. זה המקום שבו אתה נמצא כשהכל קורס; כשחלומותיך מתפוגגים, כשהקריירה שלך מתרסקת או כשנישואיך מגיעים אל קיצם. זהו השאול מהאגדות ומהמיתוסים, שבהם הדרקון - והזהב שעליו הוא שומר - חיים תמיד זה לצד זה.

כאוס הוא המקום שבו אנחנו נמצאים, כשאיננו יודעים איפה אנחנו. הוא מה שאנו עושים כשאין לנו מושג מה אנחנו עושים.

בקיצור, כאוס הוא כל הדברים וכל המצבים, שאיננו יודעים ואיננו מבינים.

כאוס הוא גם התוהו בבוהו בבראשית א', הפוטנציאל נטול הצורה, האפשרות ההיולית (חסרת הצורה), שהתקיימה בראשית כל הזמנים, שמתוכה ברא בדברו האל את הסדר.

זו אותה אפשרות, שמתוכה אנו - שנבראנו בצלמו - מזמנים אלינו את הרגעים החדשים, והמשתנים תמיד, של חיינו. וכאוס הוא גם חירות, חירות נוראה...". [למאמר: 'ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת', לחצו כאן]

[תמונה: כריכת הספר: 12 כללים לחיים לג'ורדן פיטרסון, שראה אור בהוצאת סלע מאיר, שיבולת, ב- 2018. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מעצם ההגדרה, כאוס יכול להיות סובייקטיבי, בעיני המתבונן. למשל, למשל, ציור מודרני של ג'קסון פולוק, הנראה לאחד מסודר להפליא ולאחר גיבוב של כתמים על הבד (בן דב, 2014):

מודל 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס': כאוס הוא אחד מחמישה מצבים תפיסתיים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי

 אם נדמה את הארגון כפועל במרחב התיאורטי-תפיסתי שבין סדר לכאוס, ניתן למנות באותו מרחב חמישה מצבים עיקריים שארגונים יכולים "לנוע" ביניהם באופן דינאמי (ראה בתרשים שלמטה). 'כאוס' הוא אחד מהם. האחרים הם: [להרחבה על מודל 'מערכות מורכבות בין סדר לכאוס', לחצו כאן].

• קיפאון;
• סף הכאוס;
• סדר;
• ו-התפוררות.

אם נתאר מצב של קיפאון באמצעות הדימוי של 'דיקטטורה' וסדר כרפובליקה, מצב של כאוס הינו אנרכיה. קיים מחסור כרוני בקשרי היררכיה אפקטיביים. קשרי העבודה רבים מידי ושליטה על העובדים אינה קיימת. ארגונים הגולשים לכאוס הם בדרך כלל כאלה המצויים בסביבה תחרותית מאוד. החופש הרב הניתן לעובדים יוצא משליטה. בנוסף, ההזדמנויות הרבות המאפיינות את השהייה בסף הכאוס יוצרת מצב של התחלות רבות ללא "רגל מסיימת". לכן, ארגון המצוי במצב של כאוס (או חלק מארגון המצוי במצב כזה) אינו נמצא במצב אג'ילי. מצבים כאלה מאפיינים ארגונים תחרותיים במצבי סף כאוס, וארגונים ביורוקרטיים וצבאיים, במצב של סדר.

[בכרזה: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס. להרחבה בנושא, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

גורמים המקרבים כאוס בארגונים

• ביזור יתר של סמכויות, עד לאוטונומיה של ניהול
• קיומן של תת-מערכות מרובות בעלות קשרים רבים ובלתי מוגדרים
• קונפליקטים רבים במערכת, היוצרים ניגודי אינטרסים · עודף יוזמות וחוסר כיוון ברור
• חדשנות המקדימה את זמנה או אינה בשלה דיה
• עודף מידע ותחלופת נתונים רבה
• חוסר הלימה בין התפתחות הארגון להתפתחות הסביבה המשימתית שבה הוא מתפקד.

לסיכום, הכאוס מלמד אותנו שיעור כפול:

• מחד גיסא, יש גבול ליכולת החיזוי והשליטה שלנו במערכות מורכבות;
• מאידך גיסא, בתוך הבלתי צפוי מסתתר סדר עמוק. היקום - וכמוהו החברה האנושית - אינם מכונות שניתן לתכנת, אלא מערכות חיות, דינמיות ובלתי יציבות, שבהן שינוי הוא כלל היסוד.

לכן, להבין כאוס פירושו להשלים עם חוסר הוודאות ולראות בו מקור לחכמה, לא רק לאיום.

[בסרטון: ד"ר פנחס יחזקאלי - מאה מילים על כאוס]

[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בראשית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר';
• אוסף המאמרים על פרשת בראשית;
• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל';
• מאמר: 'תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…'.
• רחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'התהוות';
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• מאמר: 'ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת';
• הרחבה בנושא: 'מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס';
• הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה;
• הרחבת המושג: 'סף כאוס';
• הרחבת המושג: 'סדר';
• הרחבת המושג: 'התפוררות'.

[בתמונה: כאוס הלכה למעשה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2012), מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2019), בהירות של סמכות ואחריות בארגון, ייצור ידע, 27/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), ג’ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת, ייצור ידע, 13/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרי היררכיה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קשרי עבודה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התפוררות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ייצור ידע, 6/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביורוקרטיה, ייצור ידע, 20/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), גמישות פוליטית-ביטחונית היא סוד השרידות הלאומית, ייצור ידע, 22/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), יחידה 101 - אי על סף הכאוס, ייצור ידע, 31/10/18.
• גרשון הכהן (2014), "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים, ייצור ידע, 15/4/14.
• בן דב יואב (2014), בין סדר לכאוס – קורס ברשת א': פרק ראשון: סדר וכאוס במיתולוגיה ובתרבות.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון, "סדר", "כאוס" ומה שביניהם בסיפור יציאת מצרים – הגרסה של האלוף גרשון הכהן, דה מרקר קפה, 1/4/10.
• יחזקאלי פנחס, רזי עפרון, פרוץ מלחמת יום הכיפורים ו"תורת הכאוס" - הלקח שטרם נלמד.
• קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.
• ויקיפדיה: "כאוס" (מיתולוגיה).    
• ויקיפדיה: "תורת הכאוס".    
• מוזיאון הכאוס הישראלי.   
• שחק תמיר (ללא תאריך), להבין את הכאוס: פרק א' – בעיית שלושת הגופים.
• שחק תמיר (ללא תאריך), להבין את הכאוס: פרק ב' – מקריות ואקראיות.
• קיהל יוני (2009), עקבות מן העבר (אחרון) - על החוק השני, דה מרקר קפה, 8/6/09.
• קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.
• רזי עפרון, יחזקאלי פנחס, העולם איננו ליניארי, תורת המערכות המורכבות - גורם חדש בניהול, תל אביב, משרד הביטחון, ע' 30, 68-51, 212.
• איריס קים (2017) הגירת מושגים מהמדעים לזירת קבלת החלטות, ייצור ידע, 27/6/17.