מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת

תקציר: תפיסה מוגבלת של המציאות מכונה גם רציונליות מוגבלת (Bounded Rationality): בני אדם וגם גופים עסקיים טועים לחשוב, כי הם מבצעים תהליך קבלת החלטות רציונלי (כלומר מקסום תועלות או רווחים אל מול מינימום עלויות) כאשר למעשה הם "מסתפקים" באוסף מוגבל של ראיות, הנבחנות באופן חלקי בלבד, ומושפעים מתפיסה מוגבלת, יכולות חישוביות מוגבלות וזמן מוגבל...מציאות מוגבלת

[בתמונה: מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת - שלושה אנשים מתבוננים, מזוויות שונות, על כדור שחציו שחור וחציו לבן. שלושתם יעידו בבית המשפט אמת על מציאות שונה לחלוטין...]

דף זה עודכן ב- 21 במרץ 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה

התופעה של ראיה מוגבלת של המציאות ורציונליות מוגבלת היא אחד הגורמים לכשל חשיבה - הטיה קוגניטיבית.

מציאות מוגבלת (Bounded Reality) משמעה, שאנשים תופסים כמציאות רק את מה שהם רואים מול עיניהם, בעוד שהמציאות מורכבת הרבה יותר.

[להרחבה בנושא: כשל חשיבה - הטיה קוגניטיבית, לחצו כאן]

תפיסה מוגבלת של המציאות מכונה גם רציונליות מוגבלת (Bounded Rationality): בני אדם וגם גופים עסקיים טועים לחשוב, כי הם מבצעים תהליך קבלת החלטות רציונלי (כלומר מקסום תועלות או רווחים אל מול מינימום עלויות) כאשר למעשה הם "מסתפקים" באוסף מוגבל של ראיות, הנבחנות באופן חלקי בלבד, ומושפעים מתפיסה מוגבלת, יכולות חישוביות מוגבלות וזמן מוגבל.

תהליך זה נקרא סטיספיקציה או "השבעת רצון". כלומר, החלטה העומדת ברף הרציונליות המוגבלת, היא לא זו בעלת התועלת המקסימלית, אלא זו העונה על דרישות מינימום התואמות את רמת השאיפה הנדרשת, בהתחשב במגבלות הטבעיות של זמן ועלות.

מושג זה נטבע ע"י הרברט אלכסנדר סיימון (Herbert Alexander Simon; ראו תמונה משמאל) - ‏חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע.

[תמונתו של הרברט אלכסנדר סיימון נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Richard Rappaport. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

המוח חושב בדפוסים...

ההסבר לתופעה הזו של מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת היא הנטייה של המוח, למקטלג מצבים לתוך דפוסים, שיאפשרו לנו זיהוי מהיר של סיטואציות. הבעיה היא שלעתים, נדמה לנו שאנחנו מבינים עד ש...

הכל עניין של זווית ראייה

ספר ילדים שהוקדש כולו לתופעה הזו של מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת הוא Zoom, ל- Istvan Banyai. כל הרעיון בספר הוא שהוא מתחיל מנקודה אחת, שבה נדמה לצופה שהוא מבין מה הוא רואה, ולאט לאט מוסג זום המצלמה לאחור:

.

דוגמה מפורסמת נוספת לטענה שהכל עניין של זווית ראיה היא התמונה המוצגת הפוך, ומשנה לחלוטין את משמעותה:

כשהופכים את התמונה, מתגלית המציאות האמתית:

דברים יכולים להיות גם וגם: אשליית הארנברווז

הפילוסוף האוסטרי-בריטי ממוצא יהודי, לודוויג ויטגנשטיין (Ludwig Wittgenstein) לקח את ההסבר על מציאות המוגבלת והרציונליות המוגבלת צעד קדימה, כשהראה שדברים יכולים להיות גם וגם, בעת ובעונה אחת.

[תמונתו של לודוויג ויטגנשטיין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Moritz Nähr Austrian National Library, והיא נחלת הכלל]

 הוא עשה זאת במה שמכונה אשליית הארנברווז (duck–rabbit illusion). הדמות הזו (ראו תמונה למטה), שלרגע נראית ארנב, ולרגע ברווז; דוחה, מעצם המבנה שלה, את היכולת להכריע מה היא באמת...

מסתבר שחצי מהאנשים לא רואים ברגע הראשון גם ברווז וגם ארנב כאשר מציגים בפניהם את האשליה. רק לאחר שאחד החוקרים ביקש מהאנשים לדמיין ברווז שאוכל ארנב, הם היו מסוגלים להתרכז ולראות את שתי החיות יחד. קייל מת'יוסון, חוקר מוח ואחד מכותבי המחקר, אמר: "המוח שלנו סוג של עושה זום אאוט, ומסוגל לראות את התמונה הגדולה, כאשר אנחנו חושבים על שני האובייקטים באותו ההקשר".

משמעות הדברים היא שכל אחד מתבונן על אירוע חדש בהקשר הרלוונטי אליו: חבריה של קבוצה - שתצא לסיור בעיר חדשה - יחזרו עם רשמים שונים: הארכיטקט יספר על הבניה במקום; השוטר יחפש סימנים לפשיעה; רופא השיניים יתרשם מהגיינת הפה של המקומיים וכדומה....

[מה אנחנו רואים בתמונה? ארנב או ברווז או שניהם גם יחד? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Flegende-Blatter, והיא נחלת הכלל]

דוגמה נוספת ל'אשליית הארנברווז':

[בתמונה: מה לפנינו? 6 או 9? הכל תלוי בזוית הראיה... למקור התמונה לחצו כאן]

דברים שרואים משם לא רואים מכאן

הבנת המציאות המוגבלת ויכולת הרציונליות החלקית מתבטאת בין השאר במשפט "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". היישום האופרטיבי יכול להיות בחיפוש נקודות מבט שונות על מנת להבין את הבעיה מזווית אחרת, ויצירת אפשרות למציאת פתרון אחר לחלוטין מזה הנראה לנו טבעי והגיוני. ההמחשה הקלאסית של המשפט הזה היא סצינת הבריכה המפורסמת של מר בין, שמתפתה לעלות על המקפצה ולעשות רושם על הבנות, עד שהוא מבין את המציאות שם למעלה...

וגם:

מקורות והעשרה