פנחס יחזקאלי: תכנון – להקטין את מרווח אי הוודאות

תקציר: 'תכנון' (planning) היא פעולה קוגניטיבית מודעת, שאדם או קבוצה מבצעים, כדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים, למשימה מסוימת או לצורך השגת מטרהתכנון אפקטיבי יכול לסייע לאדם להימנע משגיאות, או לצמצם את הסבירות להן. התכנון כולל את ארגון כל הפרטים באותה פעולה, כדי לגבש שיטת ביצוע בתהליך חשיבה שיטתי. גיבוש זה נעשה באמצעות הערכת מצב. הוא מערב קבלת החלטות בין אפשרויות הפעולה - העומדות לרשות האדם - וארגון של סדר הפעולות הנבחר...

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 5 בפברואר 2021

"תכנית היא כמו עץ, צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים, אחרת היא תהיה שדופה כמוט" (ב.ה. לידל-הארט)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המשגה: 'תכנון' (planning) היא פעולה קוגניטיבית מודעת,  שאדם או קבוצה מבצעים, כדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים, למשימה מסוימת או לצורך השגת מטרהתכנון אפקטיבי יכול לסייע לאדם להימנע משגיאות, או לצמצם את הסבירות להן. 

התכנון כולל את ארגון כל הפרטים באותה פעולה, כדי לגבש שיטת ביצוע בתהליך חשיבה שיטתי. גיבוש זה נעשה באמצעות הערכת מצב. הוא מערב קבלת החלטות בין אפשרויות הפעולה - העומדות לרשות האדם - וארגון של סדר הפעולות הנבחר. 

התוצר של פעולת התכנון הוא גיבוש של תוכנית, אשר תנחה את ההתנהגות של האדם ואת האופן שבו הוא פועל (שילוב של אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 650; וויקיפדיה).

בעולם מורכב, תכנון חייב להיות מורכב ומדוקדק. היה זה הוגה הדעות הצבאי, ב.ה. לידל הארט שאמר: "תכנית היא כמו עץ: צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים. אחרת, היא תהיה שדופה כמוט":

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [על 'תכנית שליפן' כמקרה בוחן לתכנון מורכב, שנכשל, לחצו כאן]

[בתמונה: "תכנית היא כמו עץ, צריך שיהיו לה ענפים, בדים ועלים, אחרת היא תהיה שדופה כמוט" (ב.ה. לידל-הארט). תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Rod Brazier לאתר flickr]

כל תכנון הוא הימור

"שום תוכנית אינה שורדת את המגע הראשון עם האויב" (גנרל פרוסי; המקור: הרפורד, 2015, עמ' 49).

כל תכנית היא יריית חץ לעתיד. ניסיון לעצב אותו מחד גיסא; ולנבא כיצד יגיבו היריבים וגורמים בסביבה המשימתית, מאידך גיסא. חוסר היכולת שלנו לנבא בוודאות את העתיד ולהעריך תוצאות בלתי צפויות (תב"צים), הופך כל תכנון להימור.

על כן, אין מנהיג שיכול לקבל אך ורק החלטות נכונות, ונקודת המוצא של כל תכנון הוא שלא יעמוד במבחן המציאות, ותידרש הסתגלות מהירה לתנאים משתנים.

לדוגמה (הרפורד, 2015, עמ' 49):

  • נפוליאון בונפרט, אולי גדול המצביאים של כל הזמנים, פלש לרוסיה בראש צבא של חצי מיליון חיילים, ושב מושפל לאחר שיותר מ־ 90 אחוז מחייליו נפלו בקרב או ערקו.
  • נשיא ארצות הברית, ג'ון פ' קנדי הצליח לכופף את ידו של מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב במהלך משבר הטילים בקובה; ובכל זאת הוא ייזכר גם בגלל הפיאסקו של מפרץ החזירים, כאשר שכנע את עצמו בדרך כלשהי ש־ 1,400 גולים קובנים שהתאמנו בארצות הברית יוכלו לגבור על פידל קסטרו ועל צבאו, וכל זאת בלי שיתעורר חשדו של איש שארצות הברית עומדת מאחורי המהלך.
  • מאו דזה דונג היה מפקד גדול, אבל מנהיג איום ונורא בעת שלום, ויהירותו גרמה למותם של עשרות מיליונים מבני עמו.
  • וינסטון צ'רצ'יל הזהיר מפני הסכנה שבעלייתו של היטלר, והיה מנהיג מעורר השראה בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל כשר הימייה הבריטי במלחמת העולם הראשונה הוא דחף למפלה הנוראה בגליפולי, שתבעה את חייהם של רבבות חיילים ממדינות ההסכמה.
לסיכום, לא ניתן לסלק את אי הודאות מהתכנון; ולעולם יהיה חלקו גדול דיו להטות את הכף. לכן, תכנון יהיה תמיד בגדר הימור. יחד עם זאת, תכנון טוב יכול לצמצם מאוד את מרווח אי הוודאות, ולהגדיל מאוד את סיכויי ההצלחה!

[להרחבה על חשיבות אי הוודאות בקרב טננברג, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא תוצאות בלתי צפויות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

מושגים קרובים

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה