מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים

תקציר: מטרה (Target) / מטרה אסטרטגית או תכלית אסטרטגית ב- מערכת מורכבת מוגדרת ב'מילון למונחי צה"ל' כ"תוצאה הסופית שהמאמצים מכוּונים אליה ואשר המשׂימות, היעדים או המטלות הספציפיים נגזרים ממנה ומיועדים לשרתה, לקדמה או להביאה לידי מימוש".זוהי תשובה לשאלה, מה רוצה מערכת להשיג ברמה האסטרטגית...מטרה

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי cesar bojorquez לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 6 בדצמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחד הדברים הידועים בדמוקרטיות הוא העמימות שאוהב הדרג המדיני לנקוט בנוגע למטרות המלחמה. כך היה בכל מלחמות ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים.

דוגמה טובה הוא מבצע 'עופרת יצוקה', שבו ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, שר הביטחון שלו, אהוד ברק, וחברי הקבינט, לא הגדירו את מטרת המבצע/ מלחמה. זאת למרות שמזה זמן, הוגדר החמאס "כארגון עוין" (חן, 2019).

התוצאה - בעוד חיילי צה"ל נלחמים - נמשך המאבק הפוליטי/ צבאי על מטרת המבצע!!!, כאשר ראש הממשלה אולמרט, ואלוף פיקוד הדרום דאז, יואב גלנט, מצודדים בהכרעת החמאס; בעוד שמנגד עמדו שר הביטחון ברק והרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, שדרשו להפסיק את המבצע... (חן, 2019).

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Al Jazeera. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

מטרה אסטרטגית מהי? המשגה

מטרה (Target) / מטרה אסטרטגית או תכלית אסטרטגית ב- מערכת מורכבת מוגדרת ב'מילון למונחי צה"ל' כ"תוצאה הסופית שהמאמצים מכוּונים אליה ואשר המשׂימות, היעדים או המטלות הספציפיים נגזרים ממנה ומיועדים לשרתה, לקדמה או להביאה לידי מימוש" (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 322).

מטרה היא התשובה לשאלה מה רוצה מערכת להשיג ברמה האסטרטגית. המטרה היא התכלית שלשמה נבנית מערכת מורכבת (Complex System) ובגינה היא פועלת. זהו הרציונל המניע את המערכת. ללא הגדרת 'מטרה', לא יכולה להתהוות התארגנות מערכתית להשגת מטרה זו – לא התארגנות יזומה ולא התארגנות עצמית (Self Organization). על כן, יש חשיבות מכרעת להגדרה ברורה של מטרה לפני כל פעולה, כולל מצבים שבהם מערכת נדרשת להגיב לתוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות של מעשינו (תב"צ) ואלו שאינן נובעות ממעשינו.

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

האלוף גרשון הכהן טוען, לעומת זאת, כי 'מטרה אסטרטגית' חייבת להיות עמומה ופתוחה, ולא ברורה ומדידה. הוא נותן למשל כדוגמה ל'מטרה אסטרטגית' ראויה, את זו שהגדיר אנוואר סאדאת לצבאו במלחמת יום הכיפורים, לנתץ את תורת/תפיסת הביטחון הישראלית. זאת לעומת המטרה האסטרטגית הבעייתית שהגדיר שר הביטחון, נפתלי בנט, "לגרום לאיראן לוותר על הניסיון להתבסס בסוריה", שהיא מטרה ברורה ומדידה, ולכן גם בעייתית ומועדת לכישלון!

יתרה מכך, הגדרת מטרה אסטרטגית מדידה היא הזמנה לאויב להכווין את מטרותיו האסטרטגיות לסיכולה. כך בדיוק היה במלחמת יום כיפור!

מתוך המטרה האסטרטגית העמומה, אמור המצביא לגזור בהקשר הרלוונטי מטרה מדידה; ואז: אם הצליח, הצליח; ואם לאו, מתחילה מערכה חדשה עם מטרה רלוונטית חדשה.

הבעיה היא שמערכות גדולות נמנעות לעיתים מהגדרת מטרה, אם מסיבות פוליטיות של חוסר הסכמה פנימית, אם בשל הלחץ הנובע מהפתעה (תב"צ) ('ברבור שחור') ואם בשל ליקויי משילות.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'כיצד מגדירים מטרה לפעולה', לחצו כאן] [למאמרו של האלוף גרשון הכהן: “סילוק האיראנים מסוריה” – האם המטרה שהציג השר בנט בת הישג?, לחצו כאן] [להרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]

[האלוף גרשון הכהן: מטרה אסטרטגית חייבת להיות פתוחה ועמומה... התמונה באדיבות המכללה לביטחון לאומי]

מטרה אסטרטגית, כמו כל מטרה של מערכת מורכבת, תהיה שלמה רק אם תכיל יחד, הן היבט חיובי, והן היבט שלילי. למשל, צבירת עוצמה רבה ככל האפשר בסביבתה המשימתית (מטרה חיובית); ולמנוע ממערכות אחרות לצבור עוצמה (מטרה שלילית).

אלוף במיל' גיורא איילנד (2011; ראו תמונה משמאל) הדגיש, כי 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.

[תמונתו של האלוף במיל' איילנד הועלתה לויקיפדיה ע"י Kai Mörk. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0 de]

תהיה המטרה אשר תהיה, חיוני להגדיר אותה בבירור טרם יציאה למבצע, ולהבין את מלוא המשמעות שלה.

'מטרה אסטרטגית' איננה רק משאת נפש. היא מגלמת אינטרסים לאומיים חיוניים, שעבור השגתם אנו מוכנים לשלם מחיר.

איילד מדגיש כי במלחמת לבנון השנייה לא הוגדרה כלל מטרה, ובמבצע 'עופרת יצוקה' החל הדיון על חלופות רק ארבעה ימים אחרי תחילת המבצע.

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן]

סתירה בין 'מטרת העל' של המערכת כולה בטווח הארוך, למטרות של תתי המערכות בטווח הקצר

לכל אחת מתתי המערכות המרכיבות 'מערכת אם' מטרה שלה של הטווח הקצר, בנוסף ל'מטרת העל' ('Ultimate Goal') של הטווח הארוך של 'מערכת האם' כולה. בעיה אופיינית במערכות מורכבות היא, ש"מטרת העל" של "מערכת האם", בטווח הארוך, יכולה לסתור את המטרות של תתי-המערכות המרכיבות אותה בטווח הקצר.

נדגים זאת בעזרת הסיפור הבא:

בכפר אחד מתקיימים התושבים מדייג. כיוון שכמות הדגה באזור מוגבלת. לכל אחד מהדייגים אינטרס לדוג כמה שיותר, על מנת שמשפחתו תחייה ברווחה גדולה יותר, אולם, אם כולם יעשו כך, הם גוזרים על משפחותיהם כליה בטווח הארוך, כי לדגה לא יהיה הזמן להתחדש.

כל דייג מבין את המצב, אבל מרגע שמגיעים להבנות, עדיין יש את האינטרס האישי "לעגל" אותן לטובתו. על כן, סביר להניח שהדייגים יוסיפו להתנהג ב"אנוכיות" ארגונית ולדוג כרגיל, ובסוף בכל מקרה, הדגה תמות.

דוגמה אחרת היא שחקן כדור-סל מוכשר אך אנוכי, שהצורך שלו להתבלט פוגע ביכולת הקבוצתית.

[למאמר: ‘תופעת ביינום’: היעדר ‘משחק קבוצתי’ בארגונים, לחצו כאן]

ויל ביינום

[בתמונה: ויל ביינום, רכז מכבי תל אביב בעונות 2007-2006; הצורך להתבלט פגע בקבוצה... הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Keith Allison derivative work: Pacoperez6. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[לאוסף המאמרים על ההיבטים השונים של מטרה, לחצו כאן]

העשרה ומקורות

18 thoughts on “מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: "לביית" את המהפכה הטכנולוגית - הטנק כמקרה בוחן - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: בעולם של מזלגות, אל תהיה כפית! על אהוד ברק ורצועת הביטחון - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: ליבי עליך, ישראל שלי... - ייצור ידע

  4. Pingback: הכל על ההיבטים השונים של מטרה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 22 - ייצור ידע

  6. Pingback: רון רוגין: תכנית 100 הימים לחיזוק ההתיישבות - ייצור ידע

  7. Pingback: כשתהליכי קבלת ההחלטות נגררים לכאוס... - ייצור ידע

  8. Pingback: ההיגיון הפרדוקסלי של העלות השקועה: כשהמפסיד מכפיל את ההימור! - ייצור ידע

  9. Pingback: אלוף גרשון הכהן: כיצד מגדירים מטרה לפעולה? - ייצור ידע

  10. Pingback: אלוף גרשון הכהן: כיצד מגדירים מטרה לפעולה? - ייצור ידע

  11. Pingback: גרשון הכהן: "סילוק האיראנים מסוריה" - האם המטרה שהציג השר בנט בת הישג? - ייצור ידע

  12. Pingback: אמציה חן: גלימת המנהיגות של רבי האלופים בדימוס - ייצור ידע

  13. Pingback: חזרנו לפטפוטי ה'מומחים'... - ייצור ידע

  14. Pingback: ה'מהלומה' של דונלד טראמפ - ייצור ידע

  15. Pingback: חשיבה מערכתית, רצועת עזה ואנחנו... - ייצור ידע

  16. Pingback: יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה - ייצור ידע

  17. Pingback: קללת מלחמת לבנון השנייה... | ייצור ידע

  18. Pingback: יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה | ייצור ידע

Comments are closed.