[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Hans Splinter לאתר flickr]
הסנגוריה הציבורית היא אחת הביורוקרטיות החדשות, הרעננות והמתפתחות במהירות בנוף המדכא, יחסית, של השירות הציבורי בישראל בעשור האחרון. השוו אותה, למשל, לאחותה הבכירה – הפרקליטות, המתנהלת בכבדות, כורעת תחת העומס ודוחה בחוסר אונים את האפשרות 'להגדיל טריטוריות' ולהכיל בתוכה את מערך התביעות המשטרתי ה'ממתין' לה מזה שנים.
דומה, ש- 20 שנות פעילות דינמית הרצופה הישגים וצבירת עוצמה, הם זמן מספיק על מנת לבחון את הארגון ופעילותו בהיבט התאורטי – לבחון דילמות, הנובעות מהאופן שבה עוצבה פעילותה בדמוקרטיה הישראלית בהקשר לערך המכונן של מערכת אכיפת החוק, הקרוי: צדק באכיפת החוק (Criminal Justice).
