פנחס יחזקאלי: כשהעובדות מתבטלות למען הנרטיבים, מידרדרת האוריינות הפוליטית

אוריינות פוליטית (Political Literacy) מוגדרת כיכולת להבין ולהעריך את המבנים, התהליכים והשחקנים הפוליטיים במערכת החברתית והמדינית. כשהשיח הציבורי מתאפיין בהתחזקות נרטיבים תרבותיים ופוליטיים על חשבון עובדות מבוססות ומידע אמין, מיתדרדרת האוריינות הפוליטית של הציבור. מאמר זה יבחן את התופעה מנקודת מבט סוציולוגית, תוך ניתוח מושגי ה'ווק' (Woke), תרבות הביטול (Cancel Culture) והשפעתם על תפיסת האמת בעידן של פוסט-אמת.

פנחס יחזקאלי: שיטת ההדבקה האסוציאטיבית וה- WOKE

הדבקה אסוציאטיבית (Associative Contamination או לפעמים Associative Linking) היא טכניקת שכנוע רגשית שבה יוצרים חיבור (אסוציאציה) בין שני מושגים, דמויות או תופעות — גם כאשר הקשר ביניהם רופף, מלאכותי או לא קיים כלל — במטרה להשפיע על תפיסת הציבור. ה- WOKE עושה שימוש רבה בכלי זה, לשם יצירת גשרים רגשיים בין תופעות שונות, גם כאשר הקשר ביניהן רופף או מלאכותי. זאת, במטרה לגרום לציבור לחבר מושגים, אנשים ודעות, עם מטען רגשי שלילי או חיובי, ללא דיון מעמיק.

פנחס יחזקאלי: המחאה מציגה, צריבת תודעה דרך הדבקה אסוציאטיבית

אחת ההשוואות האהובות על המחאה, היא ההשוואה של בנימין נתניהו לניקולה צ'אושסקו השליט הכל יכול של רומניה הקומוניסטית, את שרה אשתו לאלנה צ'אושסקו - האישיות הפוליטית השנייה בחשיבותה ברומניה אז - ואת בנו של צ'אושסקו שהוכן לשמש כמחליפו של אביו בבוא היום, ליאיר נתניהו. כמה ההשוואה הזו נכונה בהקשרים שאליהם מכוונת המחאה? בכלום בעצם. ברוכים הבאים לאחת הטכניקות החשובות של ניהוג המונים: צריבת תודעה דרך הדבקה אסוציאטיבית.

פנחס יחזקאלי: הימין לעולם לא יהיה יצירתי כמו השמאל, אבל הוא חקיין מעולה

מאבקי ימין-שמאל אינם חדשים. אך לאורך ההיסטוריה, מתבלטת תופעה מרתקת: השמאל נוטה להוביל רעיונית, תרבותית וטקטית – בעוד שהימין, לאחר פרק זמן של התנגדות, נוהג לאמץ, להתאים ולשכפל את אותם רעיונות בדרכו שלו. הטענה, לפיה "הימין לעולם לא יהיה יצירתי כמו השמאל – אבל הוא חקיין מעולה", נבחנת כאן מזווית היסטורית, פוליטית וסוציולוגית, עם דגש על הדינמיקה של רעיונות, סגנונות פעולה ואסתטיקה פוליטית.

גרשון הכהן: פיטורי ראש השב"כ במבט בן גוריוני

בין יזם בניה למהנדס בנין קיימת תלות הכרחית. במתחים העלולים להיווצר ביניהם, הנאמנות של מהנדס הבניה היא קודם כל לנוסחאות החישוב המקצועיות. את המודל הזה מנסים להציב גם על מערכת היחסים שבין ראש ממשלה לראש השב"כ, כמו גם על מערכת היחסים שבין ממשלה ליועץ המשפטי שלה. אלא שמדובר בהטעיה. כמות הברזל ליציקת יסודות וגג היא סוגיה מקצועית נטולת השקפת עולם. בסוגיות מדיניות, הממד מקצועי מעורב בשיקולי הערכה השזורים בהשקפת עולם...

פנחס יחזקאלי: המחאה היא בעצם ניסיון לבצע 'מהפכת צבע' (Color Revolutions)

המושג "מהפכות צבע" (Color Revolutions) נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. הוא מתאר כל ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית: לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא החזרה לתלם של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. תחשבו קפלן...

פנחס יחזקאלי: איך הפכו האוניברסיטאות בישראל למוקד של מרי נגד שלטון נבחר?

האוניברסיטאות בישראל, שהיו בעבר מעוזי הציונות והמחקר המדעי, עברו בעשורים האחרונים תהליך של פוליטיזציה ושלטון הגמוני של השמאל הרדיקלי. הם מלמדים אותנו מה לחשוב, במקום איך לחשוב... בחוגים רבים, במיוחד במדעי הרוח והחברה, יש שליטה כמעט מוחלטת של מרצים המזוהים עם אג'נדות פרוגרסיביות, פוסט-ציוניות ואוניברסליות. עד כאן הכל ידוע. אבל למה? זה נושא המאמר שלנו היום.

פנחס יחזקאלי: אוסף כרזות על הפער שבין האויב מבית לאויב שמחוץ

כולנו מכירים כבר את הקביעה ש"האויב מבית מסוכן מהאויב שמחוץ"... בדף זה ריכזנו עשרה ממים אינטרנטיים הממחישים את את האמת העצובה הזו. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

פנחס יחזקאלי: מניפולציה סמנטית של המושג 'מגוון' הובילה לכישלון ה-DEI בארגונים

השמירה על מגוון האפשרויות (Diversity) הוא אחד מחוקי המערכת המורכבת. זהו מקבץ של גורמים, עם שונות בין אחד לרעהו, כמו: מגוון צבעים, מגוון תכונות, מגוון אפשרויות וכדומה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה... אולם, תנועת ה-WOKE ביצעה מניפולציה סמנטית על מושג ה'מגוון', שינתה את משמעותו, ובכך ערערה את ערכו האמיתי בתוך מוסדות וארגונים. לכן חוקרי WOKE ישראלים נוהגים לכנות את ה- Diversity נוסח ה- WOKE כ'גיוון' או 'הגוונה'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המגוון וחשיבותו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!