האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בתקופה האחרונה אנו עדים למספר לא מבוטל של גמלאי משטרה – זוטרים ובכירים – שהחזירו נשמתם לבורא, בדרך זו או אחרת… מצער מאוד מאוד! רובם ככולם לפני גיל 70! הרבה מתחת לתוחלת החיים הממוצעת במדינה – 83!! תמותת שוטרים בגמלאות בגיל צעיר יחסית היא פועל ישיר של מה שמכונה לחץ ושחיקה בעבודת המשטרה (Stress and burnout in police work)…
סוגיית יחסי המין של בכירים במשטרה עם קצינות ושוטרות עברה מהפיכה בשנים האחרונות; ויחסים אינטימיים כבר אינם חלק מהתרבות הארגונית במשטרה. פרשת ניסו שחם היא הזדמנות להסתכל על החיבור הזה של סקס ותרבות ארגונית, במבט היסטורי, עמוק ומקיף יותר.
הם לא המתינו – למרות שהאדם סיכן רק את עצמו, ולא היה חשש שימלט – נכנסו לחדרו, ירו עליו עם אקדח טייזר וחשמלו אותו למוות. מה התירוץ ההגיוני למעשיהם? זהו אירוע מקומם שחייב להיבדק היטב. לטעמי לפחות, יש חשש כבד, ששיקול הדעת של השוטרים היה פזיז ורשלני!
יום השנה לפטירת המפכ"ל השביעי, הרצל שפיר (ה- 26 בספטמבר 2023) היא הזדמנות לבחון שוב את הנסיבות יוצאות הדופן של מינויו ופיטוריו כעבור שנה בלבד מתפקיד מפכ"ל המשטרה (רשמית, כהונתו לא הוארכה בתום שנת ניסיון). מי שירצה יוכל למצוא באירועי השנים ההן הסברים ליחסים הבעייתיים שבין המשטרה לדרג הפוליטי הממונה עליה.
בחודשים האחרונים קרסו ארבעה תיקי אונס באנגליה בשל מחדלים של התביעה והמשטרה. המחדלים הללו אילצו את פרקליטת המדינה לפרוש מתפקידה (מעניין אם מישהו היה לוקח אחריות ופורש – או מופרש – אצלנו…)
השיטה המשפטית כיום, המאפשרת הרשעה על סמך הודאה, מגלה מתירנות כלפי שיטות חקירה של לחץ ומעודדת הודאות של נאשמים. כתוצאה מכך, חוקרי המשטרה נוטים להעדיף דרכי חקירה המתרכזות בנחקר, במקום לנתב את החקירה לאיסוף ראיות אחרות. לפיכך, מוצע לעגן את חובת נוכחות עורך דין בעת חקירת חשוד, או לחלופין תיעוד החקירה. תיעוד החקירה יהווה חלופה ראויה לשמירה על זכויות החשוד, בהיעדר עורך דין.
ב- 8 במרץ בשבע הבוקר התחיל הטלפון בביתנו לצלצל, כאילו פרצה מלחמה. "המשטרה מקיימת מבצע מיוחד ברחובות, ודוחפת דו"חות על כל דבר…" הזהירו אותנו חברים… "אל תצאו אם אתם לא חייבים". ה'מבצעים' הללו מכונים פש"מים – פעולות שיטור מיוחדות, והם שנואים על שוטרים ואזרחים כאחד. מטרתם בדרך כלל היא כסת"חית וסטטיסטית: כיסוי תחת וצבירת נתונים (כמות מחסומים, כמות דוחות תנועה וכדומה)…
האסטרטגיה של רב ניצב רוני אלשייך, להתייצב בראש אנשיו בחקירות ראש הממשלה – ולחטוף את עיקר האש – יכולה להתפרש על פי מיטב האתוס הצבאי של מפקדים בצבא, שבא לידי ביטוי במושג 'אחרי': המפקד מסתער על היעד בראש כוחותיו. רק שהשלכות האתוס הזה על הרמה האסטרטגית, והוצאתו מחוץ להקשר הצבאי הטקטי לעולם המשטרתי, יכולה להטעות…
טלו קורה מבין עיניכם – וזה ממש לא קשור לבעד או נגד נתניהו, אלא למהותה של שחיתות וליכולות בעלי האינטרסים: בכל מקום שמעורב כסף גדול ו/או אינטרסים כבדי משקל, יעשו בעלי העוצמה, ככל שיוכלו, להטות את ההחלטות לטובתם! הנושא הזה מצוי – מטבע הדברים – בצל, אבל, איסוף מודיעיני נגד רגולטורים וחוקרים בכירים – וגם נגד מקבלי החלטות חשובות אחרים במגזר הציבורי – מתרחש כל העת!
מדובר, הן באיסוף גלוי, הכולל כל מה שקיים באינטרנט על אדם מסוים (למשל, מחקר עומק של דפי הפייסבוק של האיש והמעגלים הסובבים אותו); ובמידת הצורך גם סמוי.
התקשורת מחבקת היום את המפכ"ל רוני אלשיך (ואת משטרת ישראל). השקט התקשורתי הזה – שהיה חסר כל כך בשנים האחרונות – מאפשר לה לעבוד ללא הפרעות חיצוניות ורעשי לוואי מיותרים. תפקידו הראשון במעלה של ראש ארגון בנמצא במשבר, הוא 'לייצב את הספינה', והוא עמד בו בכבוד. המפגשים התכופים עם מעצבי דעת קהל הינם אמצעי חיוני להשגת היעד הזה!
