קצין משטרה, שכותב - או מקריא - משפט כמו "אנו יכולים לסמן סדרה נוספת של מהפכות תפיסתיות... כמו גם את העמקת הנורמות והדוגמה האישית עבור אזרחי ישראל...", הוא לא יותר מסימפטום מצוין לאבחנה הידועה של המצב הארגוני משטרת ישראל: מחלה חשוכת מרפא של שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ופער רלוונטיות הולך ומעמיק בינה לבין המציאות שבתוכה היא מתפקדת!
ככל שמדינת ישראל מצליחה להתבסס ביכולותיה להגן על קיומה הפיזי, מתחזקת בחשיבותה השאלה, בשביל מה וכיצד היא מבקשת להתקיים? בעת הזו, לא מגמת השיבה ליהדות, מאיימת על הישראליות ומחוללת את השסעים בחברה הישראלית, כמו החסך במסד יהודי משותף ואקטואלי. מרחבי הדיון בשאלה זו, נפרסים הרחק מעבר למחלוקת חוק הלאום. מי שחפץ להנהיג את עם ישראל, מימין או משמאל, יידרש לבקש דרך בשאלה זו ולהציע בשורה.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay] [להורדת מצגת הפרק לתלמידי המכללה האקדמית אחווה: מנהיגות כולל שאלות חזרה] [לריכוז כל החומרים על 'מנהיגות' באתר זה, לחצו כאן] מנהיגות מהי? המשגה מנהיג (Leader) הוא אדם שמפעיל מידה רבה של עוצמה עקיפה, לא פורמלית, במקביל – או על חשבון – עוצמה ישירה, כדי להוביל את אנשיו…
אם היו קברניטי המדינה זקוקים לחיזוק בהקשחת צעדיהם מול אונר"א, מול הלחץ האמריקני והבין לאומי, הוא הגיע, ובגדול, כשנמצאה בכליו של סינואר, לאחר שחוסל, תעודה מורה באונר"א. ההישענות על אונר"א היא אחת הקונספציות שהציפה מלחמת חרבות ברזל - ושטרם הצלחנו להשתחרר ממנו. זאת למרות שהציבור הישראלי מודע היטב לתפקידה ההרסני בהנצחת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
המקרה הלימודי התורן של 'בולשיט מנהיגותי', הופיע במגזין פורבס ב- 28 ביוני 2016, תחת הכותרת (בתרגום חופשי): "מנהיגים גדולים תמיד 'מגדלים' את מחליפיהם" (Great Leaders Are Always Training Their Replacement). האמנם?
העובדה - שבשעה הגורלית שלא הייתה כמוה בחיי עם ישראל, מאז כישלון מרד בר כוכבא, עמדה לנו הנהגה בעלת שיעור קומה, בולט בכל קנה מידה היסטורי - אינה מובנת מאליה. התלכדות אקראית כזו בין שעה גורלית לבין מנהיגות הראויה לגודל השעה, היא תזמון מיוחד במינו. מה שחשוב לא פחות הוא העובדה, שאל הרגע הגורלי - למאבק הקמתה של מדינה מתוך סערת המלחמה - בן גוריון הגיע במוכנות אישית מבוססת היטב, לאחר עשרות שנות הנהגה.
מה בין 'מנהיג' ל'מנהל'? מה עוד לא נאמר בסוגיה זו? הררי מילים נשפכו עליה, ולא הצליחו להבהיר, ולו מעט, מהעכירות המלווה את העיסוק בתופעה, ולא בכדי. ברוכים הבאים לאחד החוליים הגדולים של מקצוע הניהול: התופעה הזו מכונה: 'בולשיט עסקי' (buisiness bullshit) ו'ניהול שטויות' (bullshit management)...
הטבע חכם. הוא מייצר מגוון מודלים של מנהיגות על פי גודל המערכות וסוגי האתגרים שמייצרת המציאות המשתנה. אנו מזהים שלוש רמות של מנהיגות במערכות מורכבות: היעדר מנהיגות; מנהיגות הממוקדת רק בהשקעה בעתיד ולא בשגרת היום-יום; מנהיגות מלאה של מנהיג בודד (המודל השכיח והמוכר לנו); ומנהיגות קולקטיבית. נעבור על ארבעת המצבים הללו, אחד לאחד...
'מנהיגות' (Leadership) מוגדרת כיכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות. 'מנהיג' משיג הבנה והסכמה לגבי הדברים שצריך לבצע, והאופן שבו צריך לעשות זאת. פעולה מנהיגותית, מתקשרת בצורה ישירה להשפעה וליצירת שינוי ועל כן קשורה בטבורה ליכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים.
בדיווח על עד המדינה, ניר חפץ, נאמר לציבור כי עדותו מאשימה את ראש הממשלה בקבלת החלטות ביטחוניות משמעותיות בהתעלמות מהמלצת מומחי הביטחון. נשאלת השאלה, עד להיכן מגעת חובתו של מנהיג למלא אחר המלצת מומחים? ועד כמה יועציו הקרובים ואף האינטימיים של מנהיג לאומי, יכולים להתקבל כמקור סמכות לגבי מניעי החלטות המנהיג במכלול שיקוליו הגלויים והסמויים?
