יחזקאלי ואונגר-משיח: ארבעה דפוסים של מנהיגות במערכות מורכבות

[בתמונה: ארבעה דפוסים של מנהיגות במערכות מורכבות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com][בתמונה: ארבעה דפוסים של מנהיגות במערכות מורכבות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול משותף, לחצו כאן]

מוקדש למיה ויינשטיין, שהיתה הזרז לארגון מחודש של הערך הזה...

המאמר עודכן ב- 4 באפריל 2022

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

הטבע חכם. הוא מייצר מגוון מודלים של מנהיגות על פי גודל המערכות וסוגי האתגרים שמייצרת המציאות המשתנה. אנו מזהים ארבע רמות של מנהיגות במערכות מורכבות:

  1. היעדר מנהיגות;
  2. מנהיגות הממוקדת רק בהשקעה בעתיד ולא בשגרת היום-יום;
  3. מנהיגות מלאה של מנהיג בודד (המודל השכיח והמוכר לנו);
  4. ומנהיגות קולקטיבית.

נעבור על ארבעת המצבים הללו, אחד לאחד: 

היעדר מנהיגות

מודל זה קיים במערכות מורכבות גדולות מאוד, שהישרדותן כמעט ואינה תלויה בהסתגלות לתנאים משתנים. על כן,  מצליחות להתנהל משך יובלות ללא מנהיג, בעזרת מערכת האיזונים בין הגורמים השונים, ובעזרת יתירות, שיוצרת אמנם חוסר יעילות, אולם שומרת על האפקטיביות של המערכת. כך לדוגמה: מי מנהל את המערכת המורכבת, מהגדולות שאנו מכירים, מערכת-העל (Super System); או האקו סיסטם?

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'יתירות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכת על' - האקוסיסטם, לחצו כאן]

בתמונה: מי מנהל את האקו סיסטם (מלבד הקדוש ברוך הוא כמובן)? איור מתוך הספר החינמי: "ONE THROUGH THE MACROSCOPE"

[בתמונה: מי מנהל את האקו סיסטם (מלבד הקדוש ברוך הוא כמובן)? איור מתוך הספר החינמי: "ONE THROUGH THE MACROSCOPE" לחץ כאן]

דוגמה נוספת מתחום שונה לחלוטין: מערכת אכיפת החוק מחולקת בין רשויות שונות, משרדי ממשלה שונים ועוד גורמים רבים. גם היא לא מנוהלת ומצליחה להתקיים בצורה אפקטיבית יחסית - אך לא יעילה - בעזרת תבניות/דפוסי פעולה, היזונים חוזרים (משוב, Feedback) בזמן אמת בין מרכיביה ויתירות.

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן]

[בתרשים: הסביבה הארגונית של מערכת אכיפת החוק. התרשים: חברת TECI]

[בתרשים: הסביבה הארגונית של מערכת אכיפת החוק. התרשים: חברת TECI]

מנהיגות הממוקדת בהשקעה בעתיד

יש מצבים בהם דווקא ההשקעה בעתיד מקנה למערכת יכולת הישרדות. גם במצבים הללו, מנוהלת השגרה בצורה אפקטיבית יחסית - אך לא יעילה - בעזרת תבניות/דפוסי פעולה קבועים, המבוססים על התנהגות קולקטיבית, מערכת היזונים חוזרים ויתירות; וההנהגה עוסקת אך ורק בעתיד.

הדוגמה הקלאסית לכך היא דרך התפקוד של מושבות נמלים: המלכה (ראו בתמונה למטה) - המרכיב החשוב ביותר של הקן והמפתח להישרדותו - עוסקת רק בהטלת ביצים, משמע, בהבטחת הולדת הדורות הבאים, ומנותקת משגרת היום יום.

היתירות - הדרושה למושבת הנמלים, לצורך הישרדות - נוצרת מכך, שקבוצה גדולה של נמלים מובטלות למעשה בתוך הקן, ומופעלות רק ברגע שהקן זקוק לגיבוי.

[להרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית' לחצו כאן][בתמונה: מלכת הנמלים - מנהיגות הממוקדת בהשקעה בעתיד... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Erik Burton לאתר flickr]

[בתמונה: מלכת הנמלים - מנהיגות הממוקדת בהשקעה בעתיד... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Erik Burton לאתר flickr]

מנהיגות מלאה

מודל זה נדרש במצבים שבהם נדרשת המערכת להישרדות יום-יומית. דוגמה כזו מהטבע היא, למשל, הזכר (או הנקבה) השליט של להקת זאבים (ראו התמונה למטה), שללא מיומנותו ויכולותיו, הלהקה לא תשרוד את החורף. להקה כזו נתקלת באתגרים קיומיים יום יום. היא זקוקה גם ליעילות רבה יותר באורחות חיי הלהקה. על כן, הטבע העמיד לה 'מנהיג מלא', העוסק באתגרי הקיום של היום יום, כמו גם בהבטחת הדורות הבאים של הלהקה. מנהיגות אנושית מזכירה מאוד את דפוס המנהיגות הטבעי הזה.

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

[בתמונה: הזאב/ה המנהיג/ה של להקת זאבים - המפתח להישרדות הלהקה; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Giuseppe Calsamiglia לאתר flickr]

[בתמונה: הזאב/ה המנהיג/ה של להקת זאבים - המפתח להישרדות הלהקה; תמונה חופשית שהועלתה על ידי Giuseppe Calsamiglia לאתר flickr]

מנהיגות קולקטיבית

מנהיגות משמעה, בדרך כלל, מנהיג בודד. אבל, יש גם מודלים של מנהיגות קולקטיבית. רובם מהווים שלב מעבר בתהליך התמרכזות של חלוקת העוצמה במערכת, למנהיגות של מנהיג בודד. מנהיגות קולקטיבית יכולה להיווצר גם באופן טבעי. כך למשל ראינו במאמר, מנהיגות תיווצר תמיד, בין באופן טבעי ובין מלאכותישבמקרה של כיתה שהתגבשה בה מנהיגות טבעית של תלמידים, נוצרו שני מנהיגים כאלה. עם הזמן, אמור תהליך ההתגבשות של הנהגה להסתיים בדומיננטיות של מנהיג בודד, ובעובדה ראינו קשרי היררכיה בין שני הנערים ה"מנהיגים". משמע, לאחד מהם נוצרה בכירות על רעהו.

[למאמר: "מנהיגות תיווצר תמיד, בין באופן טבעי ובין מלאכותי", לחצו כאן]

ההיסטוריה מלאה בניסיונות ליצור מנהיגות קולקטיבית. מודל כזה הוא הטריאומווירט: כינוי לממשל שבראשו עומדים שלושה אנשים (triumviri). במקור כונו כך שני ממשלים ברומא העתיקה (המודל המשולש קוסם למתכננים, משום שברוב המקרים של חילוקי דעות, ניתן לכאורה להכריע לפי רצון הרוב:
  • הטריאומווירט הראשון שבראשו עמדו יוליוס קיסר, קראסוס, ופומפיוס, והוא הוקם בשנת 60 לפנה"ס. שלושת אלו כרתו ברית לפיה לא ייעשה דבר במדינה כנגד רצונו של אחד משלושתם; הברית לא הייתה ברית רשמית והטריאומווירט ניהל את רומא מאחורי הקלעים באמצעות הבטחת הבחירות של אנשי שלומם למגיסטראטורות הרמות וסילוק יריביהם הפוליטיים מרומא. בסופו של דבר הטריאומווירט לא החזיק מעמד, קראסוס נהרג בקרב חרן בשנת 53 לפנה"ס והמתח בין פומפיוס לקיסר הביא בסופו של דבר לפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 49 לפנה"ס שבסופה ביסס קיסר את שלטונו האוטוקרטי ברומא כדיקטטור.
  • הטריאומווירט השני כלל את עמדו אוקטביאנוס, מרקוס אנטוניוס ומרקוס אמיליוס לפידוס. טריאומווירט זה השתלט על רומא לאחר רצח יוליוס קיסר, והחזיק מעמד כעשר שנים (43 עד 33 לפנה"ס) ובניגוד לטריאומווירט הראשון, הוא הוכר באופן רשמי כגוף השולט במדינה ולמרות שהמוסדות הרפובליקאים המשיכו להתקיים ניתנה לחבריו היכולת לשלוט במדינה ללא מיצרים על פי גחמותיהם. שטחי רומא חולקו בין השלושה: לפידוס קיבל את אפריקה, אוקטביאנוס קיבל את איטליה והפרובינקיות המערביות ואנטוניוס קיבל את הפרובינקיות המזרחיות. אך גם ההסדר הזה לא החזיק מעמד לאורך זמן והוא נפל קרבן לשאיפות האישיות של חבריו.
דוגמה מתקדמת יותר בשנים של טריאומווירט היא מודל הקונסול בהיסטוריה הצרפתית: בתקופת המהפכה הצרפתית ב־1799 נחקקה בצרפת חוקה, שעל פיה הכוח הביצועי העליון היה בידי שלושה פקידים שנשאו בתואר "קונסול": לֶבְּרַה, נפוליאון וקוֹמבַּסֶרֵה. [פורטרט של שלושת הקונסולים; מימין לשמאל - לֶבְּרַה,נפוליאון וקוֹמבַּסֶרֵה; התמונה היא נחלת הכלל. הועלתה לויקיפדיה ע"י Henri-Nicolas Van Gorp]

[פורטרט של שלושת הקונסולים; מימין לשמאל - לֶבְּרַה,נפוליאון וקוֹמבַּסֶרֵה; התמונה היא נחלת הכלל. הועלתה לויקיפדיה ע"י Henri-Nicolas Van Gorp]

אולם, מאבקי הכוח פעלו גם כאן, ומהר מאוד המדינה נשלטה למעשה בידי נפוליאון שנשא בתואר "הקונסול הראשון". אורך המשרה היה עשר שנים, אולם ב־1802 מונה נפוליאון לקונסול ראשון למשך כל חייו. המושג קונסול במובן השלטוני חדל להתקיים כאשר נפוליאון מונה לקיסר צרפת ב־1804.

מנהיגות קולקטיבית קיימת גם בעולם הניהול. כך למשל מוכר בארגונים המצב של "מנכ"לים משותפים". הדבר מתקיים בעיקר בחברות משפחתיות, והמנהלים, לפחות לכאורה (מאבקי העוצמה פועלים גם כאן), הם שווי זכויות וחובות.

מתי, אם כך, מנהיגות קולקטיבית עשויה להצליח?

מנהיגות קולקטיבית תצליח רק באחד מהמקרים הבאים:
  • נטל המנהיגות כבד והרווח השולי קטן או אפסי;
  • רמת האמון בין המנהיגים גבוהה, ומשחקי האגו ביניהם אפסיים.
מקרה ראשון: נטל המנהיגות כבד והרווח השולי קטן או אפסי פה ניתן להביא דוגמאות מן הטבע של הובלת להקות ציפורים. מסתבר כי הציפור המובילה את הלהקה מתחלפת בפרקי זמן קצרים. יתכן והסיבה לכך היא הקושי הפיזי הרב של ההובלה. הלהקות עפות במבנה של ראש חץ, משום שכך כל ציפור נהנית מנפנוף הכנפיים של הציפור שלפניה, המסייע לה להתרומם ולחסוך אנרגיה. לכן, התעופה קשה למוביל יותר מליתר חבריו ללהקה.

מקרה שני: רמת האמון בין המנהיגים גבוהה, ומשחקי האגו ביניהם אפסיים

המקרה הקלסי של מנהיגות דואלית מוצלחת היה במלחמת יום הכיפורים, בהנהגת המלחמה המשותפת בין הרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר, לקודמו בתפקיד, חיים בר-לב. סייעה להצלחת המודל העובדה ששניהם גדלו יחד, שהייתה ביניהם אינטימיות מיוחדת (הם נהגו להתייעץ ביניהם בשפה הסרבו-קרואטית), שלא היו ביניהם מאבקי אגו מחד גיסא הכיר דדו בבכירותו של בר-לב, ומאידך גיסא הקפיד בר-לב לשמור על כבודו ומעמדו של דדו.

[חיים בר לב ודוד אלעזר - מנהיגות דואלית... צילום: ארכיון צה"ל]

[חיים בר לב ודוד אלעזר - מנהיגות דואלית... צילום: ארכיון צה"ל]

מספר על כך האלוף גרשון הכהן: צורת הפיקוד שבנה דדו במלחמה היא מרתקת. האופן שבו הוא סמך על בר-לב (שהעביר לו את שרביט הרמטכ"ל שנה וחצי לפני המלחמה), שבעצם יצר מעין שלוחה של מוסד הרמטכ"ל; נוכחות כפולה, שהרי אף אחד לא יכול להיות בו זמנית בשני מקומות; ודדו ובר לב יצרו את האפשרות, שרמטכ"ל יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות... זה משהו שמתחיל עוד בילדותם בסרייבו... אינני מכיר הרבה רמטכ"לים ובעצם גם מג"דים שהיו עושים זאת.. קשה לראות מג"ד חדש שקורא לקודמו בתפקיד לעזור לו... בטח לא רמטכ"ל... (הכהן, 2016).

גם בניהול מצאנו מודלים של הנהגה משותפת מוצלחת, בעיקר כאשר נוצרה בתנאים של התארגנות עצמית. כך למשל מתארת תמונת הרשת למטה מקרה של ניהול ישיר ודואלי של מחלקה, על ידי ראש המחלקה והמנכ"ל גם יחד. שני המנהלים מתואמים ופועלים בהרמוניה ובפתיחות ניהולית. שניהם מצויים בקרבת הפעילות בשטח, אך רואים אותה ואת העובדים מזווית ראיה ומיכולת פעולה שונה. באופן כזה הם משיגים היזון חוזר שהופך אותם גמישים יותר לשינויים מבחוץ; הם מגדילים את מגוון יכולות הפעולה שלהם ומפיקים יותר מאנשי השטח (יחזקאלי ואונגר-משיח, 2016):

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

בתרשים: קשרי היררכיה במחלקת מכירות - [בתמונה: ניהול דואלי של מנכ"ל וראש מחלקה... תצלום הרשת מתוך המערכת לאבחון רשתי DNA-7]

[בתמונה: ניהול דואלי של מנכ"ל וראש מחלקה... תצלום הרשת מתוך המערכת לאבחון רשתי DNA-7]

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול משותף, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *