האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הביקורת הסוחפת של הכתבה על שמעון נווה בערוץ 14, נובעת במידה רבה מחרדת יתר מכל מה שנראה שונה ומאיים. אולי גם מתודעת קורבנות שמניעה במידה רבה את הימין הישראלי. אם הימין שואף להנהגה לאומית, ראוי לו להתחסן מתסביכי חרדותיו. במבט הזה, השקפת עולמו הפוליטית ונטייתו הרדיקלית השמאלית של נווה לא צריכה להשפיע על ההזדקקות לחכמתו. נלמד מרבי מאיר שהשכיל ללמוד מאלישע בן אבויה, "תוכו אכל קליפתו זרק".
אחד התחומים שאנחנו נוטים להזניח בשינוי ארגוני הוא, שאין ארוחות חינם, ומחירו של שינוי, פעמים רבות, הוא אבדן של מידע, ידע וחומרים…
ניתוח עיסוקים (job analysis) הוא אחד מתשתיות הידע החשובות של הארגון. זהו תהליך מוגדר של איסוף מידע מפורט על הפעילויות המבוצעות במסגרת כל תפקיד, לצורך קביעת הנתונים הנדרשים מכל עובד על-מנת לבצע פעילויות אלה ברמה אופטימלית…
'קהילות ידע' משתפות – בנוסף לידע הגלוי – גם ידע סמוי, לא פורמלי (tacit / informal knowledge). לכן, מיפוי קהילות הידע ויכולת ניווטן לטובת הארגון היא שאיפתו של כל ארגון בסביבה תחרותית!
האם אנחנו תופסים את המציאות כמות שהיא? לא לפי קארל פופר… ב"מודל שלושת העולמות", טוען פופר, שאנו חיים בשלושה מעגלים שונים, המקיימים ביניהם אינטראקציה בלתי פוסקת…
ידע (knowledge) הוא ההבנה התאורטית והמעשית של מה שידוע על נושא מסוים, המשלבת ידע תאורטי עם ניסיון מעשי באותו תחום. מסכת של עובדות, המובאות בהקשר מסוים, היא 'מידע'. המשמעויות והמסקנות מהן הן 'ידע'. מידע וידע רלוונטיים רק בזמן אמת! ידע רלוונטי ניתן לקנות, לשכור, לגנוב, ליצור או לייצר… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
קהילות ידע או קהילות מקצועיות (CoPs – Communities of Practice) הן קהילות שנוצרות בקבוצות אנושיות, כתוצאה מתחומי עניין משותפים ומרצון ללמידה משותפת. יתרונן הגדול בכך שהן משתפות – בנוסף לידע הגלוי – גם ידע סמוי, לא פורמלי ( tacit / informal knowledge). הן ניתנות לאבחון ולניצול, לתועלת הארגון, בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis – ONA)…
הספרות מפרידה הפרדות שונות בין תחומים שונים של ידע. לצרכינו, נאמץ את ההפרדה בין ידע סמוי או ידע חבוי (Tacit Knowledge) ל-ידע גלוי, המוכר גם כידע מפורש או ידע פורמאלי. הידע הגלוי קל יותר להשגה. לכן, השגתו מהווה פחות בעיה לארגון, בזמן אמת. הידע הסמוי / החבוי הוא ידע שמקורו במומחיות אינטואיטיבית. זה סוג הידע שאנו מחפשים…
בחינות לא צריכות לבדוק אילו עובדות למדנו מתוך הספרים; אלא צריך לשאול, מה אנחנו חושבים על מה שקראנו. יש לעודד אותנו ליצור תיאוריות משלנו – לחשוב ולא לפחד לחלוק את מה שאנחנו חושבים. לחשוב, לא אומר לברר מה אתה יודע; אלא באילו תחומים אנחנו רוצים לדעת יותר. עלינו לדעת כמה אנו לא יודעים; ואז, ככל שאנחנו משכילים יותר, עלינו לחוש בורים יותר!
אם יש לכאורה דרך ללמוד ולהתכונן למלחמה, כיצד בכל זאת עלו טענות חמורות על רמת הביצוע של מפקדים ומפקדות, לאחר כמה ממלחמות ישראל? כיצד בחלק מהמקרים אנשים מצוינים, חכמים ונבונים תפקדו באופן מעורר שאלות ונכשלו? ובקיצור, מדוע יש, לעתים, תחושה קשה באשר למקצועיות הצבא, ובעיקר של מפקדים (ודווקא הבכירים שבהם)?
