רק מרגע שיוצאים ממרחב הנוחות המוכר ומוצאים ישועה במרחב הפתוח להתהוות, מגלים את היכולת להתנהל בתנועה המתמדת על סף הכאוס...

דוד בכישורי הסתגלותו, הצליח להתנהל בסביבה, הנראית לאיש המערב, שוחר היציבות, לכאוטית, עד כדי אבדן עשתונות... אנטומיה של גמישות אסטרטגית (אג'יליות)...

בתמצית תבונת ההישרדות, במיוחד בקיום במרחבי הספר, מגולם יסוד מכונן להצלחת מלכות דוד, בהכרה כי יסודה של האסטרטגיה מושתת על כישורי עורמה ותחבולה...

קברניט חייב להפנים את מגבלות המימד הגלוי בהתנהלות השלטונית. מגבלות אלה מחייבות שימוש במהלכים משלימים סמויים, עמומים ובעלי פוטנציאל של חמיקה מאחריות!

גם מלכים כשאר בני אדם חוטאים. דוד חטא בחטא בת שבע ותשובתו התקבלה. אחאב חטא ברצח נבות היזרעאלי ותשובתו התקבלה, לפחות בחלקה. מדוע שאול לא זכה לאותה מידת חסד הניתנת לשבים בתשובה? המבחן לכך הוא יכולת מימוש הריבונות. כל עוד הוא עומד במבחן זה, גם אם חטא, אם הביע חרטה יש ביכולתו להמשיך ולמלוך. זו עמדה מוסרית המכירה בייחודו של מבחן המלך.שאול כשל במבחנו כמלך, ומכאן אין דרך חזרה.

דווקא בניצחונו של יונתן בן שאול, הנוצר כפועלה נועזת ובלתי ממסדית שלו, טמון מסר המוביל לקריאה אחרת, המסמנת את מגבלות היסוד של שאול בהבנת מוסד המלוכה. הניצחון אמנם מוצג כשלב משמעותי בביסוס מלכות שאול, אולם, בתיאור אורח התנהלותו של שאול נחשפות מגבלות מהותיות, היוצרות כבר בפרק י"ד, את נקודת התפנית הגורלית למלכותו.

בשעות הקשות בחיי אדם, גם אשכנזים, גם עדות המזרח, זקוקים במצוקתם להרבה מעבר להדרכה הלכתית. את הדבר הזה מבקשים בדמות המחברת שיעור קומה רוחני עם תבונה מעשית, המעוגנת בטבורן של מצוקות הקיום האנושיות. זהו מקומו של איש האלוהים ותפקיד הדרכתו במצוקת מבקשיי דרך!

תופעת המנהיגות מוכרת לנו במסתורין האופף אותה: יש אנשים הנראים לנו כנטולי נתונים בסיסיים למנהיגות, אך לפתע בשעת מבחן הרואית, הם מתגלים כמנהיגים של ממש וכן להיפך. יש אנשים הנראים כמגלמים את כל התכונות הנדרשות למנהיגות, אך ברגע המבחן מותירים בנו אכזבה...

ב-6 בנובמבר פרסם חיים רמון מאמר במעריב, תחת השם: זו הדרך לשמור על ירושלים יהודית. רמון מציע פתרון מידי בירושלים, במתכונת רעיון ההיפרדות מהפלסטינים. במבט ראשון, אדם מן הישוב יטה להסכים עם הצעתו. לעין ישראלית ממוצעת, שלא העמיקה בנושא, ההצעה נראית לא רעה. היכן אם כן הבעיה?