האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הדיון הציבורי על עתיד מרחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, התמקד עד כה בעיקר בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה. אך קיימת סוגיה נוספת, מרכזית לא פחות לעתיד מדינת ישראל: צפיפות המגורים והתשתיות ההולכת וגוברת. כבר כיום מדינת ישראל היא מהצפופות בעולם. הסוגיה מודחקת ומוכחשת על ידי כל ה"מומחים הביטחוניים" תומכי הנסיגות ומתנגדי הסיפוח…
ב- 28 באפריל 2020, פרסם ד"ר מיכה גודמן ב'הארץ', מאמר בשם: "אולי מגפת המאה תרפא את עסקת המאה". הנה תשובתי!
בעשורים האחרונים התרחשו אירועים, שהיו מעבר לכל תחזית של המפריזים, גם המחמירים ביותר; אך עובדה היא שהם התרחשו. אנה קארנינה, של טולסטוי (ראו תמונת כריכה משמאל) נפתח במשפט הידוע: "כל המשפחות המאושרות מאושרות בדרך דומה, כל המשפחות האומללות, אומללות כל אחת על פי דרכה." בהשלכת הגיון זה למצבי חירום, ניתן להציע: "כל מצבי השגרה דומים זה לזה, מצבי החירום שונים זה מזה, הם מצבי חירום, כל אחד על פי דרכו."…
על דלת הכניסה לחדר הדיונים היה שלט באנגלית (יש במב"ל גם תלמידים שהם קצינים בכירים בצבאות זרים) שאסר הכנסת כוס קפה פנימה. הנספח הצבאי הגרמני נעצר ליד השלט. ממש קפא על מקומו. על הדלת. בתגובה מידית אמרתי לו, שעכשיו אני מבין למה אלוהים לא נתן את התורה לגרמנים, הם עוד היו עושים בדיוק כל מה שכתוב…
כאן עומק ההבדל בין שיטת הניהול המתאימה למערכת רכבות, לבין שיטת ההתנהלות באירוע מורכב חסר תקדים וכאוטי במידה רבה. לכן, מנהיגות לאומית בתנאי משבר, נבחנת בסופו במבחן התוצאה, והוא נתון לבחינה בעיקר במבט היסטורי. אולם, שיעור קומתו של מנהיג לאומי, ניכר גם בנקודת הבראשית, בתבונת התנהלותו ובתעוזתו להחליט ולפעול בצעד נחוש אל הבלתי נודע.
לקראת חג הפסח פרסם יאיר אסולין מאמר נפלא ב'הארץ', בשם 'חג הזעקה'. השורה התחתונה של המאמר בעיני היא, שהזעקה היא נקודת הפתיחה ההכרחית לגאולה! אבל, זעקת המשועבד, לכשעצמה, יכולה להסתיים בלא יותר ממשא ומתן מנחם על שיפור בתנאי השעבוד. כדי לחולל שינוי מהותי יותר, חייבים תודעת מאבק רדיקלית הרבה יותר מזעקה…
זו הייתה עליונותו של משה: הוא היה גם מחולל המכה וגם המחזיק במפתח לשליטה בסיומה. זה מסביר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין פרעה וחרטומיו לבין משה, עד כדי תלות קריטית במשה. הרי יכלו לנסות להרוג אותו. אלא שעם כל מכה נזקקו לו מחדש על מנת להסירה מעליהם…
בין ההיסטוריונים בישראל קיימות שתי אסכולות לשאלת המדיניות הבריטית כלפי הקמת מדינת ישראל: האסכולה האחת טוענת שבריטניה לא נטתה באופן מובהק לטובת אחד הצדדים במלחמה היהודית ערבית. האסכולה השנייה טוענת שהבריטים פעלו בשיטתיות באמצעות הפעלת מדינות ערב כשליח (proxy), לחיסול התנאים להקמת המדינה היהודית…
בהתייחסו למשבר הקורונה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון לדנה וייס, הניף ידיו למעלה ואמר: "קודם כל בעזרת ה', כולם צריכים להתפלל לבורא עולם"… דנה וייס קטעה אותו : "בעזרת מכון ויצמן… בית המקדש המודרני של הציונות נמצא במכון ויצמן". כאן בקליפת אגוז מונח היסוד להבנת משבר הקורונה כטלטלה לתקוות האדם המודרני. כגודל ההבטחה, עומק המשבר…
מבלי להתייחס להיסטוריה האמריקאית של העת החדשה – עם ישראל באופן ייחודי, מספר סיפור יוצא דופן ביחס לכל העמים. בניגוד לעמים האחרים – שחיבורם למולדת הוא סיפור היסטורי של ילידים בני המולדת – העם היהודי, החל מאברהם, מגיע לארץ ממקום אחר. זה ייחוד סיפורו של עם ישראל, שנוחל את הארץ בתהליך אשר על פניו מאותגר מוסרית במושגים אוניברסליים. כאן מתחיל מבנה של שיטה מוסרית אחרת…
