איום המלחמה הרוסי בגבול אוקראינה נראה לכאורה כאירוע אירופי, ללא השלכות בטווח המיידי למזרח התיכון. אולם, בגורמי היסוד המניעים את ההתרחשות, מתבטאת מגמה שצריכה לסמן גם בעבור מדינת ישראל תפנית אסטרטגית.
ייחוד גבורתם של לוחמי הל"ה, לא נולד רק מסיפור לחימתם העיקשת עד מותם בקרב. ההקשר המיוחד שהיה כרוך בזיקת יישובי גוש עציון לירושלים בהגנתם זה על זה, בנאמנות לשבועה ההיא על נהרות בבל - אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני - הוא זה שעשה את גבורת הל"ה, לאירוע מכונן במרכזה של תודעת מלחמת הקוממיות, ובמיוחד באותם ימי חורף תש"ח. זו גם המשמעות הנעלה של ירושלים הקדושה, שתרמה להצבת הל"ה כנקודת ציון בזיכרון הלאומי שנחקק לדורות.
במאבק שפרץ על נטיעות קק"ל בנגב יש ממד של הזדמנות. אחרי שנים של התעלמות והכחשת אובדן המשילות של מדינת ישראל במרחבי הנגב, עם ישראל יתעורר אולי למאבק על מרחבי מולדתו.
נראה כי בינתיים, שר הביטחון גנץ מקדם בשטח צעדים 'מתחת לרדאר' - במגמת חזון שתי המדינות. בתהליך זוחל דונם פה ודונם שם, בעידוד הממשל האמריקאי, הולכת ונבנית המדינה הפלסטינית במרחבים החורגים מעבר למה שכבר נתון בידיה בשטחי AB.
ראוי לרסן את חרדת הקיום. התבוננות בחרדה תגלה עד כמה היא קודם כל תלויה בנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על סיבת קיומנו כמדינה בארץ אבות, על כל מה שאנו מבקשים להשיג בה.
יד אחרי מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, במאי 2021, נפגשנו במסגרת תנועת הביטחוניסטים עם מפכ"ל המשטרה. לנו היה ברור מה צריך לעשות: הגנה מקומית רחבה, המושתתת על אנשים מקומיים, שמתורגלים להגן נגד כל מי שקם עליהם. כבר באותה עת אמרתי למפכ"ל שאני יודע להקים תוך חודש - מאלף ועד תו - משמר לאומי.
שוויון היא מילה שאינה קיימת בעולם המערכות המורכבות. תכונות מסוימות - כמו יופי, תבונה, כריזמה, עוז רוח, נכונות להקרבה - תהיינה תמיד נחלתו של מיעוט. לכן, השימוש במילה שוויון בפי הפוליטיקאים היא תמיד פועל יוצא של נאיביות או מניפולציה!
השאלה הנכונה לשאול את הציבור בנושא צבא העם היא, כיצד תוכל מדינת ישראל לקיים עצמאות ביטחונית, אל מול מכלול האיומים ההולך ומתרחב, אם תחדל מלגייס בגיוס חובה את מלוא האיכות והכמות הטמונים בחברה הישראלית? עמדת צה"ל בסוגיה חד משמעית: בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית.
