[בתמונה: ביו"ש ובפריפריה מתערער המסר המייצב, שאנחנו כאן כדי להישאר... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Israel Defense Forces לאתר flickr]

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

לאחר התלבטות ממושכת הודיע הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, את החלטתו הפיקודית על אחריות מפקדי יחידת אגוז לתאונה הקשה, בה נהרגו שני מפקדי פלוגות בירי כוחותינו.

ההחלטה הדגישה את אחריות המפקדים ביחידה בכל שדרת הפיקוד ובוודאי לא התעלמה מאחריות מפקד היחידה. ראוי להדגיש את משמעות הצעד הפיקודי שנקט הרמטכ"ל כלפי הסמג"ד. האימון בה עסקה היחידה באותם ימים היה אימון בסיסי, ובוודאי אינו מחייב נוכחות מפקד בדרג מג"ד. המשימה הוטלה באופן מוגדר על הסמג"ד והרמטכ"ל הדגיש בשיפוטו כי סגן הוא מפקד לכל דבר.

[להרחבה על תפקיד הסגן, לחצו כאן]

 

[בתמונה: סגן הוא מפקד לכל דבר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

שני סוגי כשלים המחייבים טיפול שונה!

גם בלי הכרת כל פרטיי התחקיר, הציבור יכול להבין את ההבדל העקרוני בין תאונה הנגרמת באופן סיבתי ישיר מהתרשלות במילוי הוראות הפעלה טכניות, לבין תאונה הכרוכה בכשל תודעתי שמניעתו נדרשת למשהו שביסודו מצוי מעבר לציות טכני להוראות. זה ההבדל לדוגמה, בין תאונת יחידה 669 בה נהרגו שני לוחמים כתוצאה מכבל שנקרע בהעלאתם למסוק, לבין תאונת ירי דו־צדדי בגדוד צנחנים בדרום לבנון בה נהרגו בקיץ 1993, ארבעה לוחמים. בתאונת יחידה 669 התקלה הייתה כרוכה באי מילוי הוראות טכניות לתחזוקת הכבלים בטייסת המסוקים, לא היו חבויים בהתרחשות כשלים תודעתיים.

בתאונת הירי הדו צדדי בגדוד הצנחנים - בה השתתפתי בצוות החקירה עם האלוף יורם יאיר (ראו תמונה משמאל) - כבר בשלב הראשון התבררו כשלים תודעתיים. מצב תודעתי שגוי, הוא שהוביל באותה תאונה להתנהלות לקויה בהבנת סיכוני המצב המבצעי.

[תמונתו של האלוף יורם יאיר משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Arielinson. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

הכשל שאובחן היה מערכתי ומקיף. בהבנה זו פנה האלוף יאיר לבחון את דפוסי ההתנהלות בפעילות זו גם בחטיבה המקבילה באוגדת הגליל. ואמנם גם שם התגלו אותם הכשלים. התחקיר נמנע בשל כך מהצבת מסקנות אישיות להדחת המפקדים באותה תאונה, ובכל זאת ואולי דווקא בשל כך, חולל התחקיר תיקון ולמידה מבצעית מקיפה לפעילות הכוחות בכלל זירות המבצעים של צה"ל.

[להרחבה על ירי דו צדדי (דו"צ), לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

תרבות הגרדומים...

ומכאן לתאונת אגוז:

בהשפעת כמה מהפרשנים הצבאיים, נוצרה בציבור ציפייה להטלת מלוא האחריות והאשמה על מפקד היחידה מה שנראה בעיניהם כמוביל בהכרח ללא פחות מהדחה.

לעומתם, בעצמאות שיפוטית, מתוך קשב למערכת השיקולים הכוללת אליה מחויב הפיקוד העליון של צה"ל, הרמטכ"ל בחר בנקיטת צעד פיקודי פחות חמור.

הוא לגמרי לא הקל ראש בתוצאה הנוראה ובממצאי ועדת האלוף נעם תיבון (ראו תמונה משמאל) על הכשלים בהתנהלות היחידה.

אולם בהחלטתו לעכב בשנתיים את קידומו של מפקד היחידה אך לא להדיחו, העביר מסר כי ענישת מפקדים היא אירוע מצביאותי שרחוק מלהיות ריטואל קבוע כמעט מובן מאליו, של הקרבת קצינים למולך ציפיות הציבור. 

[בתמונה משמאל: האלוף נועם תיבון. הרמטכ"ל לא הקל ראש בממצאי הוועדה שבראשה עמד... נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דובר צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[הכרזה: ייצור ידע]

הזיקה שבין הישגים צבאיים להקפדה על כבודם של מפקדים שכשלו

ניקולו מקיאבלי (ראו תמונה משמאל), היטיב לאפיין את הזיקה העמוקה שהתקיימה באימפריה הרומית, בין הישגי הצבא הרומי לבין הרגישות שהקפידו בכבודם של מפקדים שכשלו.

[תמונתו של ניקולא מקיאוולי משמאל הועלתה לויקיפדיה ע"י Santi di Tito, והיא נחלת הכלל]

וכך הסביר: "לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות, אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם יותר מכל האחרים. קלקל שר הצבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר.

מנהג זה תפסו בידם מתוך שיקול דעת מרובה, שכן סבורים היו שחשיבות גדולה נודעת לכך, ששרי הגייסות יוכלו להתמסר לתוכניותיהם ברוח חופשית ובזריזות ולא תוסח דעתם לגורמים חיצוניים אחרים. כי לא רצו להוסיף קשיים וסכנות על ענין שכל עצמו קשה ומסוכן. ידוע ידעו שאם יעשו כן, לא ימצא אפילו איש אחד שיהיה לאל ידו לעשות חיל בגבורה." (מקיאוולי, כתבים פוליטיים, עמ' 97).

את התובנה הזו מימש הרמטכ"ל כמסר אמיץ לציבור ולצה"ל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), אש ידידותית – חלק בלתי נפרד מהמלחמה, ייצור ידע, 22/10/15.
• פנחס יחזקאלי, אורית שלו (1993), תפקיד הסגן והשפעתו על תפקוד הארגון, ייצור ידע, 13/2/22.