גרשון הכהן

כששוחחנו בחודש התמרון הראשון, אחסאן דאג שאצור קשר עם מח"ט 7 ואתן לו כמה מילות עידוד והערכה. הוא אמר בפשטות: "הוא זקוק לזה". כולם ידעו שאחסאן חלם לקבל את הפיקוד על חטיבה 7 בה גדל והתפתח. את הידיעה שנבחר לכך קצין אחר קיבל בהשלמה ובאצילות אופיינית. כשקיבל את הפיקוד על חטיבה 401  תוך כדי הלחימה ברפיח, היה גאה ושמח על הזכות להובלת החטיבה להישגים נוספים בהמשך הלחימה. אחסן היקר, האחד והיחיד: אני מצדיע לך באהבה, בהערכה ובכאב גדול. מורשת גבורתך תעצב לעתיד דורות של מפקדים וחיילים.

מעל שבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון, בכפרים סמוכיי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול, יש הגיון מבצעי שנובע מתכנון, שהותאם ייחודית לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה, וארוכה הדרך להשגת המטרה. כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון, כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, וחיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.

כמו בנאום "כוס התרעלה" של מנהיג איראן שסיים את מלחמתה בעיראק: שימור המומנטום ההתקפי של צה"ל יכתיב גם הפעם לאיראנים ולחיזבאללה להכיר בכורח המציאות ולהיענות לדרישות ישראל.

תקציר: כוח העמידה הישראלי, ויכולתו המשתכללת של צה"ל למימוש הישגים מבצעיים חסרי תקדים, הצליחו לחולל ספק באמונה הדתית האסלאמית כי הגיעה שעתם. להנהגה הישראלית המדינית והביטחונית ראוי להכיר עד כמה לחילחול הספק האמוני הזה – שמא גם הפעם לא נפתחו למאמינים הג'יהאדיים שערי שמים – יש תפקיד משמעותי בכינון התודעה האזורית על ממדי הניצחון הישראלי. … להמשך קריאה

תקציר: תחת איום איראני לתקיפת ישראל, לתמיכה האמריקאית במהלכים הישראליים יש משמעות דרמטית שרחוקה מלהיות מובנת מאליה. ככל הצפוי, פעולות המהלך היבשתי לא תסתיימנה בימים ספורים. בתיאום ציפיות מול הציבור ראוי להסביר כי גם הצלחה מלאה של המהלך הקרקעי כפי שתוכנן, עדין לא מבטיחה בטווח זמן קצר השגת המטרה להשבת תושבי הצפון לביתם בבטחה. מה … להמשך קריאה

ישראל הפתיעה בכושר העמידה שגילתה גם את עצמה, וגם את הנחות היסוד שעמדו עשרות שנים ביסוד תפיסת הביטחון הישראלית והנחות אלה ראויות להתבוננות מחודשת

בתוך מהומת תקיפות האש האווירית הישראלית, נעקרו מבתיהם ונעו צפונה כחצי מיליון פליטים שיעים. נוצר כך מנוף לחץ רב עוצמה להבאת איראן ומה שנותר מהנהגת חיזבאללה, להכרח לחשוב מחדש על המשך המלחמה. פליטות המונית מוכרת  בעולם כחלק ממחיריה  הטבעיים של תופעת המלחמה. פעמים רבות היא מנוצלת על ידי הצדדים הלוחמים כסוג של נשק אסטרטגי בניהול המלחמה. תופעה זו כמנוף לחץ, בוודאי ניתנת לניצול בידי ישראל.

מלחמות על פי טבען מעורבות תמיד במכלול התרבותי הרחב עליו ניצבת מערכת הביטחון של אומה ומדינה. השאלה המקצועית "איך מגנים על הקיום?" קשורה בטבורה לשאלה "בשביל מה מתקיימים?". בלי בירור חברתי משותף בסוגיות יסוד אלה, שאינן רק ביטחוניות, לא תוכל החברה הישראלית להתמודד בהצלחה באיום הקיומי חסר התקדים אליו נקלעה.  

הפעולה ביטאה החלטה ישראלית להיחלץ מההיגיון הצפוי מראש של כניסה למתקפה קלאסית לשטח האויב. מול שאיפת בן גוריון להעברה מהירה של המלחמה לשטח האויב, בנו האיראנים עם חיזבאללה קווי הגנה קשיחים שמקשים מאוד על מימוש השאיפה למעבר מהיר לשטח האויב. יתכן שהיא תידרש וצה"ל מוכן לכך. אבל בינתיים הצליחה ישראל לפעול להעברה מהירה של המלחמה אל שטח האויב בשיטה אחרת שמיצתה ממד חדש בשיטת לחימת הגרילה, ועשתה זאת  בכלים טכנולוגיים שאיש לא חלם עליהם עד כה.

הכל פתוח, בהמתנה להתפתחויות בתרחישים מגוונים שחלקם עלולים להיות מחוץ למתווה התרחישים שהוכרו עד כה. בהתפתחות המלחמה, שבעוד שבועיים תשלים שנה להתנהלותה, בהחלט ייתכן, שמדינת ישראל והאזור כולו עומדים לקראת תפנית בעוצמה שלא הכרנו.