בן גוריון

שני משגים בסיסיים עשה אלשייך עם היבחרו, כולם קשורים לבחירה שגויה של עוזרים: טעות ראשונה היא הכנת תפקיד לא ממוקדת ולא מספקת, שמחייבת ניסוח תפיסת הפעלה מחדש; טעות שנייה היא בחירת הצוות האישי המקיף אותו. עתה נזקק אלשיך ל"אתחול" מחדש תוך כדי תנועה… הוא חייב לגבש תפיסת הפעלה סדורה וכתובה למשטרת ישראל, שתוכן בסיוע האנשים הנכונים, לשם שינוי. במקביל, עליו להחליט אם ברצונו להישאר עם צוות העוזרים הנוכחי. במידה וכן, זו החלטה שסיכון ממשי בצידה, אבל, הם אנשים נבונים ויכולים ללמוד…

המאמר בוחן את ביקורתו של האלוף נועם תיבון על ראש הצוות שלו לשעבר בסיירת מטכ"ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוא זה שלימד אותנו את ערכי היחידה – כתב תיבון – לצערי, הערכים האלה לא קיבלו עד היום ביטוי בקריירה הפוליטית והמדינית שלו." ביקורתו של תיבון מתמקדת בשלושה נושאים אקוטיים בניהול בכיר: שיתוף הפעולה, המצוינות ונטילת הסיכונים. המאמר בוחן את הסוגיות הללו אחת לאחת, תוך הצבעה על הפער בין הדרג הטקטי לדרג הבכיר ביחס אליהן.

המאמר עוסק בשירו של נתן אלתרמן 'עַל זֹאת', המשקף מאבק נחרץ, אמיתי ותמים משהו במלחמת העצמאות ל"טוהר הנשק" (ככל שניתן במלחמות). כמה שונים הדברים היום, כשצה"ל מואשם ברצח עם להשגת מטרות פוליטיות, ושהפרקליטות הצבאית רוקמת – לכאורה, מפחד ביה"ד בהאג – עלילות נגד לוחמים בגין "רצח מחבל נוחבה" או אונס במהלך מעצר בשדה תימן…

[צילום בן גוריון: התמונה המקורית היא נחלת הכלל; צילום מרטין בובר: התמונה המקורית היא נחלת הכלל] בעת הזו בתקופת מאבק בערינו וברחובותינו, לא די להתמגן ולייחל לשיבת הרגיעה. בנוסף למאמצי ההגנה והאבטחה, רצוי לממש גם יוזמה אקטיבית. במצוקת מאורעות 39-36, בהבנת בן-גוריון את המתח בין הכורח המעשי להוביל מגמת מאבק אקטיבית, לבין האילוץ המוסרי והפרגמטי להימנע … להמשך קריאה

רפורמה מהותית חייבת לטפל טיפול שורש בשני הגורמים העיקריים המשפיעים על מצבה הנוכחי של המשטרה היום, ושגורמו לסטגנציה שבה היא מצויה המשטרה כבר 20 שנה: הביורוקרטיה והמנגנון המשטרתי מחד גיסא, והתרבות הארגונית של המשטרה מאידך גיסא. על שניהם הרחבתי לא מעט בעבר…

מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.

סיפור המיוחס לאדריכל הבריטי הידוע, כריסטופר רֶן (C.Wren 1632-1723), בונה קתדרלת סנט־פול: שלושה פועלי בניין עומדים על הפיגום ועובדים. שואלים כל אחד מהם מה הוא עושה; הראשון עונה: "אני מניח לבנים, שורה על גבי שורה"; השני עונה: "אני בונה קיר"; השלישי עונה: "אני בונה קתדרלה". האם הם עושים אותו דבר? שואל הכהן? פיזית כן, אבל זה שבונה קתדרלה, שאר הרוח שלו והמסירות שלו יביאו אותו לעשות דברים אחרת, מתוך תודעה של שליחות דתית עמוקה…

[התמונה: אתר עמותת יד לשריון] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. *  *  * האלוף גרשון הכהן – האלוף הוותיק ביותר בצבא עד כה … להמשך קריאה

הדיון – על מחאת דוד הנחלאווי – כלל אינו עוסק בצבאות, באסטרטגיה או בהיסטוריה. הצבאות כמבשרי הארגונים, מבשרים לנו על שינוי שישפיע על הסביבה הארגונית כולה. הפתרון מחייב יצירה של פרדיגמה חדשה בעולם הארגוני. יהיה מרתק לראות איך תראה. יש לכם רעיון?

לכבוד יום הולדתו של דוד בן גוריון, מביא האלוף במיל' גרשון הכהן, לזכרו, היבטים פרקטיים וערכיים בהשראתו של האסטרטג הטוב ביותר שהיה לישראל החדשה, מאז תקומתה…