הטעויות הבסיסיות של רוני אלשייך

 

עוד לא מאוחר רוני

[בתמונה: קריקטורה של שלמה כהן מישראל היום, 1/6/16]

מאמרים נוספים בסדרה זו:

*  *  *

עוד לא מאוחר! רוני אלשייך הוא איש חכם, ובשנותיו הארוכות כמפקד הוא תרגל לא מעט את יכולותיו ללמוד מטעויות ולמנף אותן. המהומה התקשורתית שנוצרה סביבו - חצי שנה בלבד מאז מונה - היא הזדמנות מצוינת לאתחול מחדש. לשם כך צריך להבין את הטעויות שנעשו, ולגבש אסטרטגיה לפריצה קדימה, שתהפוך את טעויות ההתחלה לקוריוז נשכח... בטעויות הבסיסיות הללו - השונות במקצת מאלו שבהן דשה התקשורת - מתמקד המאמר הנוכחי:

כשנבחר אלשייך לתפקיד היה ברור, שהמנגנון המשטרתי יעשה הכל על מנת לנטרלו. בכך עסקתי בפוסט הקודם (יחזקאלי, 2016). אולם, רק מעט סברו, שמה שיביא לנטרולו של המפכ"ל יהיו טעויותיו שלו. אם היה המנגנון המשטרתי יודע את עוצמת הטעיות האסטרטגיות שיבצע המפכ"ל הנכנס, מן הסתם היה רגוע הרבה יותר, שכן, מסתבר כי המפכ"ל התגלה כטועה סדרתי. טעות אסטרטגית גררה אחרת, ובסיכומו של יום, אחריותו של המפכ"ל למצב אליו נקלע גדולה בהרבה מזו של המנגנון. הוא לא חיכה שיושלך אל תוך המערבולת אלא קפץ לתוכה בעצמו...

התקשורת בימים האחרונים דשה הרבה בטעויותיו של אלשיך, אולם כל אלה הינם רק הפועל היוצא של שני משגים בסיסיים שעשה אלשייך עם היבחרו, כולם קשורים לבחירה שגויה של עוזרים: בחירה לא נכונה של הצוות שהכין אותו לתפקיד; ובחירת צוות עוזרים בעייתי שילווה אותו, בלשון המעטה.

עתה נזקק אלשיך ל"אתחול" מחדש תוך כדי תנועה (על כך במאמר הבא)...

טעות ראשונה: הכנת תפקיד לא ממוקדת ולא מספקת

זו הטעות הראשונה והגורלית. בעוד שאבחון הבעיות - שמהן סובלת המשטרה - היה נכון (אבל את זה יכולנו להבין רק מקריאת עיתונים...), הרי שתפיסת ההפעלה העתידית שגובשה עבור המפכ"ל הייתה רשלנית, לא מקצועית, ולא מקיפה. לא נלמדו הלקחים של בעיות שמהן סבלו מפכ"לים קודמים, ולא ניתן דגש מספיק להבנת הבעיות שעמן יתמודד אלשיך, בדרך ליישום מטרותיו.

כך למשל, גיבש המפכ"ל תפיסת הפעלה קהילתית למשטרה. אבל, האם שורטטה עבור אלשייך תפיסה קהילתית מקיפה? מסופקתני... אחרת, לא ברור כיצד שני אלמנטים קריטיים בתמונת המצב הזאת לא נלקחו בחשבון, או שהתקבלו בהם החלטות שגויות בתכלית: מהות הקשר הנדרש במדינה דמוקרטית בין המשטרה לאזרח; ומשמעותם של מתנדבי המשמר האזרחי עבורה.

משמעות האמנה שבין הציבור למשטרה

פה צריך להתחיל מהמשמעויות של משטרה בחברה דמוקרטית. בניגוד לשב"כ ולצבא, המשטרה אינה שייכת לשלטון. היא שייכת לאזרחים, שבסוג של אמנה חברתית, הם מפקידים בידיה חלק מזכויות האזרח שלהם, והיא דואגת עבורם לשמירת אורח החיים התקין!

לכן, האזרחים הנורמטיביים אינם הלקוחות של המשטרה. הם הבעלים שלה! האזרחים הוא אלה שהמשטרה חייבת לו דין וחשבון! מילת המפתח בתחום זה היא אחריותיות משטרתית - Police Accuntability.

פנחס יחזקאלי - האזרחים הם הבעלים של המשטרה

משטרה שאיננה נותנת דין וחשבון לאזרח ושהאזרח סבור שהיא פועלת בניגוד לאינטרס שלו מאבדת את הלגיטימציה שלה, ומשטרה ללא לגיטימציה אינה יכולה לפעול במשטרים דמוקרטיים (להבדיל ממשטרים דיקטטוריים, שבהם המשטרה עובדת בשביל השליט נגד האזרחים, במטרה להבטיח את המשך שלטונו!).

יתרה מכך, לא רק שהמשטרה חייבת לציבור דין וחשבון, הוא משאב קריטי בדרך להשגת משימותיה. היא צריכה לפנות אליו לעזרה, להפעיל ולשתף אותו (מתנדבי המשא"ז הם רק חלק אחד מהפאזל הזה). אבל בשני האירועים שבהם היה נכון לדבר ישירות אל הציבור, וגם לבקש ממנו סיוע ולהפעיל אותו: בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב בסוף 2015 (יחזקאלי, 2016), וגם בפרשת המצוד אחר הרוצח החמוש ברצח הכפול בסוף מאי 2016 (צור, 2016), העדיף אלשיך 'דממת קשר', והפסיד את הציבור...

בפני מי אחראית המשטרה

[בתמונה: מי משטר את המשטרה? המשטרה שואבת את כוחה מהציבור ולכן, היא חייבת דין וחשבון, בראש ובראשונה לו!; מתוך סרטון היו-טיוב: THE POLICE STATE HARASS CITIZENS JUST 4 BEING IN A PARKING LOT,WAKE UP SHEEP U R NOT FREE]

הפקרת מתנדבי המשמר האזרחי

מזה עשור מבצעת משטרת ישראל חיסול ממוקד של מתנדביה, בסיוע פעיל של קצינים ושוטרים שעושים זאת בנפש חפצה (שנאת מתנדבים וזלזול בהם הם 'בון טון' במשטרת ישראל, כמו הבוז לכל דבר קהילתי, כולל יעדיו של המפכ"ל אלשיך...), בלי להבין את משמעות הנכס הזה שהופקד בידיהם. מ- 70 אלף מתנדבים לפני עשור נותרה מחצית, ועוד היד נטויה! לאחרונה גם זכינו להדלפות שטנה מצד אלה שמופקדים על קידום נושא ההתנדבות - לשמחת שוטרים וגמלאים ברשתות החברתיות -  כדי לכסות על ערוותם בדוח מבקר המדינה שיצא במאי (ראו: קובוביץ' ואידלמן, 2016שרי מקובר־בליקוב, 2016).

כשהחליטה המשטרה על איחוד המשמר האזרחי עם המשטרה, היא התחייבה להיות נושא הדגל של אתוס ההתנדבות בישראל, ולשמר את מפעל ההתנדבות הזה, הגדול במדינה. במילים אחרות, להיות משטרת העם כמו שצה"ל הוא צבא העם! כמו כל הבטחה ציבורית, איש במשטרה לא התכוון לקיים..., והמפכ"ל נשאר דומם מול הרעל הזה שניתז מהתקשורת כלפי המתנדבים, ולא הגיב.

אז כדאי שאלשיך ידע: אין משטרה קהילתי ללא הפעלה מסיבית של מתנדבים. תפקידם בראש ובראשונה איננו השעות שהם פועלים, אלא היותם שגרירים בתוך הקהילה. את זה לא הבינה המשטרה מעולם.

כדאי גם שאלשיך ידע, שההתעלמות הזו מגמדת גם את היעדים הקהילתיים של המפכ"ל, שכן היא אומרת בעצם לשוטרים ולפיקוד, שאין שום כוונה ליישם אסטרטגיה קהילתית ברצינות.

טעות שנייה: בניית צוות אישי לא מתאים הביאה להיעדר משוב בזמן אמת

מערכת מורכבת, כמו פיקוד המשטרה, אינה יכולה לשרוד לאורך זמן, ללא משוב (היזון חוזר) בזמן אמת. הצוות האינטימי הבכיר שמקיף את המפכ"ל - בעיקר הדובר והעוזר - חייב להיות מנוסה, פיקח וערמומי דיו, על מנת למנוע מהמפכ"ל - שלוח יומו צפוף ויכולת החשיבה שלו, תוך כדי עשייה שוטפת, מוגבלת - מלעשות טעויות.

מפכ"לים חכמים, כמו אסף חפץ למשל (ראו בתמונה למטה), שהיו מודעים לנקודות התורפה שלהם, דרשו מעוזריהם כל העת להתריע בזמן אמת, כאשר הם מזהים טעות בהתנהלותם ו/או בהחלטותיהם.

אסף חפץ כדוגמה

אינני יודע מה מבקש אלשיך מצוותו, אך דבר אחד בטוח: צוות זה הוכיח כי אינו מסוגל למנוע ממנו מלשגות בשגיאות בסיסיות, ששום שוטר מנוסה לא היה מבצע!

אינני יודע לבטח אם מינוי הדוברת היה אילוץ או בחירה אישית. בכל מקרה, זהו מינוי אומלל. שני מתלמדים ליד ההגה יוצרים מצב בלתי אפשרי, שבו הם מתחרים ביניהם מי ייפול ל'בורות' רבים יותר.

הנה הגענו שוב לשאלת ההכנה לתפקיד. מינויים של דוברים שאינם מכירים את המשטרה מסתיים, בדרך כלל, בפיאסקו. הרי גם קודמו של אלשיך, יוחנן דנינו, טעה והביא דובר מבחוץ: את הלל פרטוק, דובר מצליח של עיריית ת"א, כדי "שיתאים את הדוברות לשנות ה-2000 המתקדמות, אל עידן הפייסבוק והטוויטר, אל הניו-מדיה"... פרטוק שרד חודש וחצי אצל מפכ"ל מנוסה, שמכיר משטרה, מה שלא נפריע לו, אגב, להצליף היום במשטרה מבחוץ (ראו המאמר למטה...):

המפכל דה פינס

אז מה היה הסיכוי של מירב לפידות להצליח? מה הכשיר אותה לתפקיד הזה? במה היא טובה יותר מפרטוק? לא רק שאיננה יכולה למנוע מאלשייך מלמעוד, היא מועדת בעצמה ללא הפסק.

ההנה למשל המחשה של ראיון עם ניב רסקין, מה- 29.5.2016, שבו הגדירה רוצח נמלט כאדם שאינו מסוכן לציבור...

לנו - לאנשי המשטרה בעבר ובהווה - קל להבין, שהרבה מטעויות המפכ"ל (למען האמת, כולן...) היו נמנעות, אם היה לצידו דובר וותיק ומיומן כמו תנ"ץ רפי יפה, למשל...

לפידות היא קצינה נבונה. בסוף היא תלמד... השאלה היא מה ישלם המפכ"ל עד שתלמד, והאם הוא יכול להרשות לעצמו את שכר הלימוד הזה...

[בתמונה משמאל: געגועים לתנ"ץ רפי יפה...; צילום: יח"צ, חדשות וואלה]

 מה עתה?

עתה חייב המפכ"ל להפנים, כי הוא פועל ללא תפיסת הפעלה הוליסטית וסדורה עד הסוף, וללא צוות אישי מתאים:

  • הוא חייב לגבש תפיסת הפעלה סדורה וכתובה למשטרת ישראל, שתוכן בסיוע האנשים הנכונים, לשם שינוי.
  • במקביל, עליו להחליט אם ברצונו להישאר עם הצוות הנוכחי המקיף אותו. במידה וכן, זו החלטה שסיכון ממשי בצידה, אבל גם הם אנשים נבונים ויכולים ללמוד...

איך נכון שיראה תהליך הלימוד מחדש? על כך במאמר הבא.

מאמרים נוספים בסדרה זו:

מקורות והעשרה

3 thoughts on “הטעויות הבסיסיות של רוני אלשייך

  1. Pingback: מה שרוני אלשייך צריך לעשות, כדי להוליד את עצמו ואת המשטרה מחדש - ייצור ידע

  2. מעולם לא חשדתי בדקות האבחנה שלך, פיני, וגם הפעם אתה מצביע על כשלים אמיתיים. עם זאת, היו לאלשייך כשלים נוספים, שמי כמוך מכיר, ולפחות על אחד מהם רמזת כאן – בחירת הנושא של שיטור קהילתי כאחד הדגלים החשובים במדיניותו. אני בעד שיטור קהילתי, אך לו היה לומד את הארגון היטב, היה עליו לדעת ששוטרים, לרבות ובעיקר קצינים בכירים, לא אוהבים שיטור קהילתי (לא אוהבים – זה בהמעטה). לכן, את שינוי הכיוון הזה היה עליו לעשות בדרך אחרת, ותוך גיוס אנשי המשטרה, ולא כהורדת פקודה מלמעלה.
    כמו קאוט הזקן, אני חוזר לכשל שעליו אני חוזר ומצביע – הכשל האתי בתפקודו. אלשייך הציג עשייה לא מוסרית, תוך פגיעה בטוהר מידות, בעיקר בכל הקשור לקידום קצינים או החזרתם לשירות של קצינים עם קופה של שרצים על גבם, בין אם הטרדות מיניות ובין אם שרצים אחרים. במעשיו, זלזל אלשייך לא רק בנורמות, אלא גם בציבור כולו. אף, שלדעתי אלשייך התכוון בכך לקנות את הקצונה הבכירה, קציני המשטרה הבינו יפה ומהר שבכך הוא לא שונה מקודמו, ולכן יכלו להמשיך ולזלזל בנורמות אתיות, כמו גם בנורמות של שקיפות ואחריותיות.
    בקיצור, כשפיללתי למפכ"ל חיצוני – לא לילד הזה התפללתי.

  3. Pingback: איך מנטרלים מפכ"ל בחצי שנה... - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.