ביטחון לאומי

הפריסה ההתיישבותית בגליל ובנגב אינה יכולה להתקיים רק עם יישובי ווילות פרווריים, דוגמת להבים עומר וכפר וורדים. הנגב והגליל זקוקים נואשות לנוכחות חקלאים יהודים, העוסקים בדבקות בחקלאות ובמרעה. חסרים לנו יהודים אנשי עמל וחובה לטפח אותם. אחרת נהיה בארץ ישראל כמו בגולה תלויים בחסדי האחרים…

שחיתות שלטונית היא תופעה טפילה, שנמצאת במקומות שבהם מרוכזת העוצמה לסוגיה, כשם שקרציה נמשכת למקומות שבהם נוח לה ביותר להסתתר ולמצוץ דם, כך נמשכת השחיתות השלטונית אל העוצמה. כמו הקרציה, גם בשחיתות יהיה לנו קשה להבחין בתחילה, אולם ככל שהיא גדלה ונוספות לה חברות; כך היא בולטת יותר, ומפריעה יותר…

מושגי היסוד הבסיסיים של הביטחון הלאומי חייבים להיות חלק בלתי נפרד מכל דיון רציני בתחום הביטחון הלאומי. לכן, ריכזנו עבורכם את כל מושגי היסוד הללו, במאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!

שוב טרור חקלאי. הפעם, שרפו בנהלל מתבן ומרכז מזון… כך נראה קיום יהודי בלי כבוד! מיותר לחזור שוב על הקשר בעצום שבין חקלאות לביטחון לאומי. מיותר להזכיר את הפעילות הערבית האינטנסיבית להשתלטות על שטחי המושבים בישראל… מה צריך עוד לקרות כדי שמערכות הביטחון הלאומי תתחלנה לראות עצמן אחראיות לבעיה הזו?

מתי נבין שחקלאות – בוודאי בישראל, בשטחי הפלסטינים ובמדינות הגובלות איתנו – היא כלי חשוב לביטחון הלאומי? בצד מחקר חקלאי יוצא דופן והצלחות בינלאומיות חסרות תקדים, או מגלים מדיניות קצרת טווח וחוסר דגש נכון מייבשים את החקלאות היהודית בישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חקלאות והקשריה הביטחוניים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פסיקה אחת של בג"ץ ניטרלה לחלוטין את ההתיישבות היהודית, פגעה בתכלית קיומה של הציונות, וחיסלה אותה כערך מעשי: בג"ץ קציר (בג"ץ קעדן)…

בשלושה מאמרים במדור הדעות של ישראל היום, ניתנה בשבוע האחרון התרעה מודיעינית לתפנית אסטרטגית במאבק הישראלי פלסטיני. שלושת הכותבים מומחים לזירה הערבית: יוסי קופרווסר, אייל סיזר וראובן ברקו, התריעו על תהליך המגיע לקיצו. אולם, השאלה המכרעת – שאינה בתוקף סמכותם המחקרית של מומחי המודיעין – היא, קודם כל, מה שאיפותינו – בהיבטי חזון לאומי – וכיצד  מתבטאות שאיפותינו במיקוד לאינטרסים שרצוי לנו להתמקד בהשגתם. בדיון הזה – כפי שהיטיב להדגיש דוד בן גוריון – צריכה להוביל ההנהגה הלאומית ולא המומחים המקצועיים.

בפרשת עקב מנסה משה לומר לעם ישראל כי ארץ היעד שלהם עדיפה על פני ארץ מצרים בגלל פוריותה. ברם לכאורה לארץ מצרים יש עדיפות ברורה על פני ארץ ישראל, בגלל האספקה הקבועה של מים מהנילוס. לדבריו של משה יש כאן לדעתי מימד עמוק יותר. היתרון של ארץ ישראל הוא איכותי. מי שדר בה חייב להתאמץ להשיג מים…