החלטה - כמו זו של ועדת ההיתרים - לדחות בקשה של ראש הממשלה לקבל מימון מאיש עסקים - מחזקת את אמון הציבור במערכת. היא מחזקת את ההצדקה, שיש לאזרח להאמין בתקינות הפעילות של הוועדה, בשמירה על הכללים האתיים למניעת ניגוד עניינים...
האתיקה של הארגון מסמנת את "הרף", את מתכונת ההתנהגות הראויה. לעומתה, התרבות הארגונית מסמנת את ההתנהגות בפועל. הבעיות האתיות של הארגון מתמצות בפער ביניהם...
במדינה מתוקנת, המתנהלת כראוי, לאזרח יש הצדקה להאמין ששר המשפטים ממלא את תפקידו כראוי, בכל הפעילויות שלו בתור שר. היום אין לי הצדקה להאמין ששר המשפטים החדש ממלא את תפקידו כראוי...
ב- 1 במרץ 2023 התקבל בקריאה טרומית חוק עונש מוות למחבלים. 21 מדינות בארצות הברית, ביטלו עד כה את עונש המוות. אפילו ארצות הברית מתקדמת בכיוון של ביטול המעשה הנואל של הוצאת אדם להורג בתור עונש. אנחנו לא צריכים להתקדם בכיוון ההפוך!
לפני כמה ימים הוענקו דרגות סג"מ לנוח קרלן, לרחל דויד וליהושע פרנקויסט. לא שמעתי עליהם עד שקראתי כתבה על סיום מחזור נוסף של קצינים באקדמיה של צבא היבשה של ארה"ב, ווסט פוינט. כעשרת אלפים יהודים משרתים עתה בזרועות הצבאיות השונות של ארה"ב; ועוד כחמשת אלפים משרתים במשמר הלאומי שיש לכל מדינה בפני עצמה בארה"ב...
האתיקה המקצועית היא תפיסה סדורה של טבע המקצוע. (לפעמים, אני משתמש בביטוי "מהות המקצוע", באותה משמעות). האתיקה הארגונית היא תפיסה סדורה של טבע הארגון. לכן, להכיר את האתיקה של מקצוע או ארגון, פירושו, להכיר היטב את טיבו, באופן סדור, יסודי, שיטתי!
בתמונה השטחית של העמדות, על כל מילה מסומנת "כתובת השולח", או שהיא באה מן המגירה "ימין" או שהיא באה מן המגירה "שמאל". אם למישהו נדמה, שאמרת משהו שמזכיר לו מילה מן המגירה "ימין" או "שמאל" הוא דוחף אותך, את כולך, מכף רגל ועד ראש, למגירה הזאת...
"העם" לא יקבע מהי דמוקרטיה. ייתכנו תפיסות שונות בדבר מהותו של המשטר הדמוקרטי, וכמובן בדבר פרטי ההסדרים שלו, אבל אין תפיסה רצינית, שדמוקרטיה היא מה ש"העם" חושב שזו דמוקרטיה. העם לא יקבע מהי מתמטיקה, מהי הנדסה, מהי רפואה, מהי לוחמה וגם לא מהי דמוקרטיה...
לכבד נופל כראוי, פירושו להכיר אותו היטב. לכבד את כלל הנופלים, פירושו להכיר לפחות אחד מהם באופן מלא, אישי, מרגש, מתמשך, בתמונה שאינה נמחקת, שאינה מחווירה, במראה חד הממשיך להאיר בברק העיניים האנושיות...
הלקח הכללי מהקטע "דיינו" בהגדה של פסח: בכל מצב יש גבול למה שמגיע לנו. בכל מצב מגיע לנו הרבה, אבל לא הכל. בכל מצב, חלק מגיע לי רק אם אני טורח במיוחד, רק אם אני ראוי לו במיוחד. הרבה מגיע לי כאדם, מגיע לי כאזרח, מגיע לי כתושב, לא משנה מי אני ומה אני. אבל מגיע לי יותר, רק במסגרת הסדר הוגן, שבו יש לי גם חובות ולא רק זכויות.
