האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לא בכדי נתן להצביע על מלחמת שלום הגליל, כנקודה מפנה. משום שאחריה, נעלמה מסדר היום, תפיסת הביטחון הלאומי, שראתה בשימור הברירה לצאת למלחמה, בקביעת המקום והמועד – מכפיל כוח השווה בערכו לאוגדות. בעוד שלאחר גניזתה – בגין מסקנותיה כביכול של וועדת כהן – לא הצליח "הצבא הכי חזק" במזה"ת, להשיג הכרעה וניצחון…
משפרצה מלחמת כיפור, בעוד חברי ואני מרוכזים בפו"ם. בקשתי מאריק אז מפקד אוגדה 143, לזמן את דני וולף מאיר דגן ז"ל ואנוכי לאוגדתו. היה זה מהלך טבעי במהלך הבלימה, לקחת אחריות על העורף והאגפים; באמצעות הפקעת כוח מסיירת שקד, ומפלוגות הסיור של חטיבות השריון, ופריסתם כתצפיות במרחבי האוגדה…
המידע שהעמיד רח"ט חטיבת המחקר באמ"ן – לפיו, "אנחנו מתחילים ללחוך את רף המלחמה" – איננו מצוי בתחומי ההשפעה של הפרט והכלל; מה שמשרה בציבור תחושת חוסר ואין אונים, המעלה את סף החרדות אל על…
רק לדמיין כיצד הייתה נראית הוויית הביטחון שלנו, אילו שאול מופז כמו קודמיו וכל אלה שבאו אחריו. במקום להישען על "תחושות בטן/ ואו מבחן התוצאה" – בלי תת דעת לסיבותיה. היו מספחים לעצמם את "מחלקת היסטוריה", כחלק בלתי נפרד מלשכת הרמטכ"ל,מבוא להפיכתה, מיחידה הפועלת בדומה ל"מספרי הסיפורים" (נוסח יוסי אלפי), לגורם חוקר מתכנן ומפקח, על הליכי הפקת הלקחים, וחשוב לא פחות – על דרכי השרשתם בגיסות…
לא פלא, שמאז הסתיימה מלחמת שלום הגליל בגירושם של יאסר ערפאת וחיילי אש"פ מלבנון. לא השיג צה"ל ולו הכרעה אחת בודדת, בשדות המלחמה. עובדה שתמול שלשום זכתה לאישור רשמי, כעולה מדרישתו של רא"ל אביב כוכבי מפקודיו, לדון כיצד להשיב לצה"ל את יכולת הניצחון וההכרעה…
בתחילת ספטמבר – בצמידות לכתבה מצולמת של עיתונאית ערביה, על הפקרת בסיס צה"ל בצפון – הודיעו כלי התקשורת על כוונתו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, להשבית שתי אוגדות מילואים. מהלך בסדר גודל שכזה, מחייב שינוי בתכניות המלחמה. מה גם שהמשך התהליך, מחייב להתניע נוהלי קרב להטמעת השינוי (הכולל תכנון ואישורי תכניות), ובכלל זה אימונים, והשלמות אמצעים בכל דרגי הביצוע…
אם העיר אילת לא תכוסה בשלג טובעני, עוד בטרם יימוג הסתיו. מובטח כי לקחי המלחמות ובכלל זה לקחי הבריחה מלבנון, ושלשת "מבצעי התיקו" כנגד החמאס בעזה – יזכו עתה ל'קבורת חמור', ממש כמו קבורתם של לקחי "קדש" ו"ששת הימים"…
המחדל הזה התחיל דווקא בהחלטה חכמה "רואת פני עתיד", ככזו שהביאה בשנת 1996!!! להסכם משותף "פרס-קלינטון", לפיתוח תותח לייזר. הייתה זו החלטה מרשימה, וביצועה היה מרשים לא פחות. לכדי כך, שבמהלך שמונה השנים הפך הרעיון לאב טיפוס; ואחריו,לסדרת מבחני שיגור והשמדה…
רבי האלופים בדימוס אהוד ברק, גבי אשכנזי משה (בוגי) יעלון ובני גנץ, מחויבים מוסרית – מתוקף מעמדם העכשווי כמנהיגי ציבור – להוביל מהלך לאומי להפקת לקחי המלחמות; ובכלל זה, חשיפת הכשלים והשגיאות שהתבצעו לעת שירותם. פעולה כזו תקנה להם גלימת מנהיג של ממש, שכולה כחול לבן…
נוכח הטמטום שבאימוץ "קו בר לב" בלבנון, ניצלתי את סדרת הדיונים לפריסת מחדש של הכוח (בהסגתו מקו האוואלי). להכנת תוכנית אלטרנטיבית לזו של המטכ"ל. הדגשתי לפורום המכובד, כי מתוך אלפי החיליים הפועלים בלבנון (לתזכורת, המדובר בשנת 1985…), פחות ממאה וחמישים לוחמים מסביב לשעון, מחפשים את ה"רעים". כשכל השאר בעל כורחם מהווים מטרות לפיגוע…
