פער הרלוונטיות שבין רעיונותיו של ברוך שפינוזה למציאות; והסכנה הגלומה בהם, מהווים סיבה נוספת לכך שהוא נתפס כפילוסוף מסוכן, שיש להרחיקו מהחברה האנושית, ושידע בחייו רק נידוי וחרם. 

[מקור התמונה] כנראה שלבור הרדידות הציבורית אין תחתית. ב-27 בינואר 2016 פורסמו עדויות שתי נערות שראו את המחבל בדרך לכפרו באוטובוס אחרי הפיגוע, והתקשורת סערה: כך למשל, יצא האתר ynet בכותרת: עדויות המחדל נחשפות: ראיתי את המחבל באוטובוס. בכתבה מסופר כי שתי נערות שנסעו באוטובוס ראו את המחבל, ופנו למשטרה באמצעות מעסיקן באותו הערב, חמש שעות לאחר…

בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"...

סבב האלימות הנוכחי מאופיין, בין היתר, בתגובה המהירה של אזרחים ואנשי ביטחון לכל אירוע. כיוון ש"אין ארוחות חינם" ה"אפקטיביות" הזו יוצרת טעויות בזיהוי, ועולה בקרבנות חפים מפשע: הלינץ' במהגר האריתראי בבאר שבע; הרג יהודי בירושלים שנחשד כמחבל… למה זה קורה?

[בכרזה: "הצילו חיים, עיצרו את הציונות, החרימו את ישראל…" למקור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * נקודת מוצא: החרם נגד ישראל כבר כאן.…

כישלון הסוקרים והמומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב- 9/11/16 הביאו שלל פרסומים בתקשורת, שניסו להסביר... לאחר כל טעות ניבוי במדגמי הטלוויזיה, מפנים פרשני הטלוויזיה אצבע מאשימה לסוקרים. ה'מומחים' מצידם מצטדקים בכך, שבדקו את המודלים שלהם, בחנו את תוקף הניבוי, ולא מצאו פגם בעבודתם המקצועית, כאילו יש קשר בתחום זה בין עבודה מקצועית לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים)... שהרי, בין שני גורמים יהיו לעולם שתי אפשרויות. על כן, יכולים המומחים לעבוד "נכון" ולהצליח; נכון ולהיכשל; לא נכון ולהצליח; ולא נכון ולהיכשל.

ניקולס טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, טען כי …האינטואיציה שלנו לא בנויה לאי-ליניאריות… החושים שלנו ערוכים לסביבה שבה הסביבות והתוצאות פשוטות יותר, והמידע נע לאט יותר…". כתוצאה מכך, אנשים נוהגים להתמודד עם בעיות מורכבות בדרך של הכללה, והפיכת המורכבות האמתית שלהם לפורמט פשטני, ליניארי, של סיבה ותוצאה. הם מפשטים את המורכבות ומוצאים לבעיה המציקה להם אשם אחד ופתרון…

כחלק מתופעות שינויי האקלים, הגיעו באביב 2025 להקות כרישים לחופי ישראל, ומיד הפכו לאטרקציה משפחתית וקבוצתית, עד שבצהרי ה- 21 באפריל 2025, תקף כריש אדם ששחה במים ליד החוף. הישראלים למדו את הסכנות שבכרישים 'על בשרם', בדרך הקשה. אם תרצו, זהו ה'יהיה בסדר' הישראלי הקלאסי, על הרע הגלום בו, וגם הטוב שבו. לתופעה הזו מוקדש המאמר הנוכחי.

האמנם ניצחנו במבצע צוק איתן?

השעה אינה כשרה לפתרונות של קבע מכל סוג שהוא, לכל הפחות בטווח הדורות הנראה לעין. בשני העשורים האחרונים, כל מי שגר באזור ההר נפגע ממצב הביניים שנוצר, וגם הזירה הבינ"ל לא נותרה אדישה למצב זה. בתים לא נבנו, או שנהרסו, מוסדות ותקציבים הוקפאו, כבישים לא נסללו. מה שלא שירת את צורך הביטחון המידי נדחק. אי אפשר עוד לעמוד במקום. במקום ובזמן הנכון אנו נמצא את הדרך לקדם את המציאות, מתוך מצב הקיפאון שנוצר.