גרשון הכהן: תפילת חנה, בתפיסת מציאות של קיום בשינוי מתמיד

בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"...

יורים גם באנשינו… תופעה ומשמעותה

סבב האלימות הנוכחי מאופיין, בין היתר, בתגובה המהירה של אזרחים ואנשי ביטחון לכל אירוע. כיוון ש"אין ארוחות חינם" ה"אפקטיביות" הזו יוצרת טעויות בזיהוי, ועולה בקרבנות חפים מפשע: הלינץ' במהגר האריתראי בבאר שבע; הרג יהודי בירושלים שנחשד כמחבל… למה זה קורה?

פנחס יחזקאלי: החרם ואנחנו

[בכרזה: "הצילו חיים, עיצרו את הציונות, החרימו את ישראל…" למקור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * נקודת מוצא: החרם נגד ישראל כבר כאן.…

פנחס יחזקאלי: מלכודת הסקרים והמומחים לעתיד

כישלון הסוקרים והמומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב- 9/11/16 הביאו שלל פרסומים בתקשורת, שניסו להסביר... לאחר כל טעות ניבוי במדגמי הטלוויזיה, מפנים פרשני הטלוויזיה אצבע מאשימה לסוקרים. ה'מומחים' מצידם מצטדקים בכך, שבדקו את המודלים שלהם, בחנו את תוקף הניבוי, ולא מצאו פגם בעבודתם המקצועית, כאילו יש קשר בתחום זה בין עבודה מקצועית לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים)... שהרי, בין שני גורמים יהיו לעולם שתי אפשרויות. על כן, יכולים המומחים לעבוד "נכון" ולהצליח; נכון ולהיכשל; לא נכון ולהצליח; ולא נכון ולהיכשל.

גרשון הכהן: האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ליניארי?

ניקולס טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, טען כי …האינטואיציה שלנו לא בנויה לאי-ליניאריות… החושים שלנו ערוכים לסביבה שבה הסביבות והתוצאות פשוטות יותר, והמידע נע לאט יותר…". כתוצאה מכך, אנשים נוהגים להתמודד עם בעיות מורכבות בדרך של הכללה, והפיכת המורכבות האמתית שלהם לפורמט פשטני, ליניארי, של סיבה ותוצאה. הם מפשטים את המורכבות ומוצאים לבעיה המציקה להם אשם אחד ופתרון…

פנחס יחזקאלי: תופעת ה'יהיה בסדר' הכל כך ישראלית, חלק ראשון: היבטים שליליים

כחלק מתופעות שינויי האקלים, הגיעו באביב 2025 להקות כרישים לחופי ישראל, ומיד הפכו לאטרקציה משפחתית וקבוצתית, עד שבצהרי ה- 21 באפריל 2025, תקף כריש אדם ששחה במים ליד החוף. הישראלים למדו את הסכנות שבכרישים 'על בשרם', בדרך הקשה. אם תרצו, זהו ה'יהיה בסדר' הישראלי הקלאסי, על הרע הגלום בו, וגם הטוב שבו. לתופעה הזו מוקדש המאמר הנוכחי.

יותם הכהן: לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה

השעה אינה כשרה לפתרונות של קבע מכל סוג שהוא, לכל הפחות בטווח הדורות הנראה לעין. בשני העשורים האחרונים, כל מי שגר באזור ההר נפגע ממצב הביניים שנוצר, וגם הזירה הבינ"ל לא נותרה אדישה למצב זה. בתים לא נבנו, או שנהרסו, מוסדות ותקציבים הוקפאו, כבישים לא נסללו. מה שלא שירת את צורך הביטחון המידי נדחק. אי אפשר עוד לעמוד במקום. במקום ובזמן הנכון אנו נמצא את הדרך לקדם את המציאות, מתוך מצב הקיפאון שנוצר.

"מי שמאמין לא מפחד…": נוסח אלטרנטיבי לסאגת ג'ון קרי

  [המאמר התפרסם לראשונה ב- JOKOPOST. לכניסה למאמר המקורי לחץ פה] (פוסט זה נטול הקשרים פוליטיים. הוא עושה שימוש באירועים אלו להבנת המורכבות של חיינו והדינאמיות שלהם) אחת הפרשיות המרתקות והמוזרות של העשור האחרון, היה ניסיונו של ג'ון קרי לחולל שינוי במזרח התיכון. בעיני רבים היה הניסיון הזה הזוי וחסר סיכוי, אולם אנו העוסקים במורכבות יודעים…

אסף צור: מה בין אי וודאות למזל?

רבים מהקורסים שאני מעביר עוסקים בהשפעת המזל על חייהם של פרטים ומערכות. המילה "מזל" בהקשר של תוצאות בעבודה, 'קשה לעיכול' עבור ארגונים; בייחוד ארגונים ביורוקרטיים גדולים ומסורבלים. באחד הקורסים הללו התגלע וויכוח בכיתה אם מזל ו- אי וודאות הינם היינו הך. תלמיד מוכשר בשם אסף צור לקח על עצמו את המשימה לבחון זאת. התוצאה לפניכם...