שיטור

זה – שהמפכ"ל, רוני אלשייך, מועד לפליטות פה מביכות – אנחנו כבר יודעים מזמן. השילוב – שעבד כל כך פשוט אצל מפכ"לים אחרים: רל"ש פיקח שיודע להריח מלכודות; כותב נאומים חכם, ששם את הדגש על מה נכון לומר; ועוזר, שמקיים בקרה של הרגע האחרון על התוצרים הללו – הפך למשימה בלתי אפשרית, ב'חצר' הנוכחית. צריך להצר על כך, כי במקום להתעסק בעיקר, הלשכה הזו מטורטרת כל היום בטפל… עין טובה ושכל ישר במיקום הנכון, היו חוסכים לו ולנו את הריאליטי הנבוב הזה! נבוב, כי גם הפעם, הסערה התורנית היא 'שערוריה בכוס מים'. אלשיך אמר את האמת, אבל צריך גם לדעת מה לומר מתי…

התרבות המשטרתית איננה רק הטרדות מיניות. אחד הצדדים הבעייתיים ביותר שלה הוא אלימות השוטרים, שמכילה לפחות מרכיב אחד מתוך שניים אפשריים: חוסר הצידוק למעשה; וכשיש צידוק, חוסר פרופורציה בין מידת השימוש בכוח, למידת הצורך הנדרש, לצורך השגת התכלית המשטרתית. הטיפול באלימות השוטרים קשה וסיזיפי. תוצאותיו אינן מעודדות, בדרך כלל, אך מבטיחות התנגדות בוטה לשינוי מצד המנגנון המשטרתי, והרבה אי שקט במשטרה ובתקשורת. זו הסיבה שרוב מפקדי המשטרה מעדיפים לוותר על הטיפול בבעיה, בתקווה שלא 'תתפוצץ' בקדנציה שלהם.

עובדת הימצאותה של שחיתות במשטרה אינה צריכה להתמיה. היא תימצא תמיד בשילוב, שבין עוצמה יתרה לפיתויים חומריים. אבל, מהו המנגנון שמאפשר את השחיתות המשטרתית?
ועדת קנאפף לחקר השחיתות במשטרת ניו-יורק, הסבירה זאת באמצעות חלוקת השוטרים לשני סוגים: 'אוכלי בשר' ו'אוכלי עשב'…

[בתמונה: שוטרים מונעים מגבר חמוש בסכין לדקור, בעזרת מגניהם, במקום לירות בו. זאת, למרות שהחוק מאפשר להם לעשות זאת…; למקור התמונה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אתיקה לסוגיה, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי … להמשך קריאה

[לאוסף המאמרים על משטרת המנדט הבריטי באתר ייצור ידע, לחצו כאן] הפעם מתמקד היסטוריון המשטרה, דר אבי הראל בנוטרות העברית בתקופת המנדט הבריטי, ובהפיכת המשטרה לגוף ארצי: הנוטרות העברית שזורה במסכת הבניין הציוני כחוליה במפעל הלאומי. היא לא הייתה קיימת אלמלא נכונותם של אנשי היישוב להגן על עמם בכל תנאי. למעשה, הייתה הנוטרות היהודית כסות … להמשך קריאה

דומה שבעת כתיבת שורות אלה עברו הפגנות אנשי העדה האתיופית את נקודת השיא של ההצלחה, וניתן כבר להתפנות להפקת לקחים ראשונית. הייתי מצביע שני לקחים עיקריים על שאם המשטרה הייתה משכילה להפנים אותם עוד ב- 1990, כל השיטור בישראל נראה אחרת: הלקח הראשון הוא: טוב להיות "שמשון הנעבך" שחוטף מהמפגינים. דווקא ההתאפקות המשטרתית מול השתוללות חלק מההמון שיקמה במהירות את תדמיתה ויצרה לה תמיכה עממית. הלקח השני הוא שטעות שעושה מפקד "קטן" אחד בשטח, עלולה בערבו של יום ליפול על כתפי ראש הממשלה ולחולל שערורייה לאומית…

[מקור התמונה] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * למפכל החדש (שטרם מונה) שלום, לכשתמונה לבטח תחוש גאווה גדולה (בצדק) … להמשך קריאה

[להורדת העבודה לחץ: השפעת החזרה בתשובה על שוטרים] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד. זהו מאמר שני מתוך ארבעה על תופעת התשובה. … להמשך קריאה