What was so terribly wrong in Korah and his followers’ contention with his cousin Moses, that the Talmud singled out as a dispute that “is not for the sake of Heaven”? Contrarily, the Talmud defined the dispute between Hillel and Shammai as positive, the kind of which was for the sake of Heaven
פרשת קורח היא מהמעניינות שבתורה והיא מספרת לנו על תאוות שלטון, תככים, ניסיון להפיכה אזרחית וגם מסופר לנו על אישה אשר בחוכמתה הצילה את בעלה...
מצב הרוח הלאומי של שבטי ישראל - לאחר סיפור המרגלים והגזירה שנגזרה בעקבותיו, שהם ימותו במדבר - היה בשפל המדרגה. מצב רוח זה הכשיר אותם להתייחס באהדה גדולה למרד של קורח והנשיאים, מרד שקרא תיגר על הנהגת משה ואהרון, והרצון לשוב למצרים...
דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי-עַל טִינָה וּגְאֻלָּה, וּמָה יָבִיא עִמּוֹ התמוז; תָּהִיתִי עֵת הִתְפַּלַּלְתִּי אֵלָיו, וּמֵעֵינֵי הַמַּתֶּכֶת שֶׁלּוֹ זָלְגוּ הַדְּמָעוֹת... איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ.
הביקורת הנוקבת של קורח ועדתו יכולה להיות מובנת ומוסברת בכך שקורח למרות קרבתו המשפחתית למשפחת הכהונה, לא זכה במשרה נחשקת במשכן. העובדה שבני משפחתו שרתו בקודש בתפקידי משנה, דרבנה את המרד האישי שלו כנגד הנהגת העם. כדי שמרד שכזה יצליח, יש לנסות לרתום אליו את כלל העם...
הברית עם קסטות הכהנים והלויים מקבלת בפרק הזה את התואר "ברית מלח עולם לפני יהוה". היום אנחנו משתמשים בביטוי "מלח הארץ" כדי לבטא אנשים מצוינים. ברית מלח עולם ליהוה – המלח מבטא את הברית בין אלוהים לכוהנים. מלח הארץ – המלח מבטא את הברית בין הארץ, האדמה, לבני האדם. שני ביטויים. בשניהם יש מלח. וההבדל ביניהם הוא ההבדל שבין שמיים לארץ...
פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון...
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
באחת מההתייחסויות המפורסמות של חז"ל למחלוקת שעורר קורח, נאמרו הדברים הבאים: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח וכל עדתו". האם הדוגמה של דברי המשנה הללו נכונה? ספק גדול. לצורך כך מביא המאמר שתי עובדות היסטוריות, המראות כי מחלוקת הלל ושמאי הייתה רוויה באגו אישי ומניפולציות, שהובילו לשפיכות דמים.
פרשת קורח בספר במדבר, עוסקת רובה ככולה במרד כנגד הנהגת משה ואהרון. סביב קורח התלקטו גורמים, שאינם מרוצים מההנהגה, או רואים עצמם מקופחים מצידה. טענתם הייתה, שמשה ואהרון לקחו לעצמם גם את הכהונה וגם את המלכות...
