תופעה שולית אך מתפתחת במערב: אזרחים אירופים – בעיקר נשים – מגדלים חזירים קטנים כחיות מחמד (למשל "חזירי מיניפיג") והולכים איתם בפומבי, כאמצעי הרתעה נגד הטרדות מצד מהגרים מוסלמים. הרציונל מאחורי ההתנהגות הזאת הוא הרתיעה הדתית, הפחד, הסלידה העמוקה והחשש של המוסלמים מהמגע עם החזירים שנחשבים ע"פ האיסלאם לטמאים. לתופעה הזו יש שם: "התאמה תרבותית אגרסיבית"...
כאשר איסלאמיסטים רדיקלים צועקים "ח'ייבר, ח'ייבר יא יהוד", זו לא סתם סיסמה. זוהי איום. זיכרון. הבטחה. ח'ייבר הייתה עיר יהודית בחצי האי ערב. בשנת 628 לספירה, היא נכבשה על ידי מוחמד וחסידיו. התושבים היהודים נהרגו, שועבדו או אולצו לוותר על אדמתם. עבור האיסלאמיסטים, ח'ייבר לא הייתה רק קרב. זוהי תוכנית אב.
אירופה מתקרבת לנקודת שבירה. תנועות איסלאמיסטיות הן סבלניות, מאורגנות ואידאולוגיות. האליטות המערביות מוסחות, מפולגות וחוששות להיקרא בשמות גנאי. קמפיינים של דה-מורליזציה מוודאים שזה יישאר כך. אם אירופה רוצה לשרוד כציוויליזציה חופשית, עליה להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי, לעמוד לצד ישראל, ולהפסיק לטעות בין פיוס למוסר.
'איסלאמופוביה' היא נשק פוליטי, שנועד להאשים את התרבות המערבית במה שהמוסלמים עצמם עושים. הוא מבקש לגרום לחברות מערביות לוותר על הנורמות שלהן. השימוש בו איננו מגן על אנשים משנאה, אלא על האידאולוגיה שהם מייבאים לצרפת, מפני ביקורת. אם תגידו לא לחיג'אב במקום העבודה, אתם 'איסלאמופובים'. אם תאסרו על כיסוי פנים בבתי ספר, אתם 'איסלאמופובים'. אפילו אם תסרבו להישלט על ידי השריעה - אתם 'איסלאמופובים'...
לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית - כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי - ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר - אירופה - תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו...
בסוף יולי 2025 הכירה צרפת במדינה פלסטינית. תהליך הגיוני לכל מי שרואה מה מתרחש בצרפת בימים אלה. המדינה שנכנעה ללא תנאי לאיסלאם הרדיקלי הפכה למשרתת האינטרסים שלו בעולם. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר לכניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי. אתם מוזמנים לתרום עוד.
צרפת היא אחת המדינות שבהן עברה המהפכה האיסלאמית את שלב ה'אל חזור', ואפשר כבר לקבוע, שבדרכים דמוקרטיות אין כבר סיכוי להחזיר מצב לקדמותו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האיום המוסלמי על צרפת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:
המושג "סוס טרויאני" משמש כבר עשרות שנים בשיח הפוליטי לתיאור איום חיצוני החודר למדינה תחת מסווה של לגיטימיות. בהקשרים שונים, ניתן לראות כיצד הדימוי הזה משמש באירופה כנגד גורמים - כמו המהגרים ובעיקר, הפלסטינים - הנתפסים כמאיימים על הריבונות, הזהות או הסדר החברתי.
בצרפת, ה-WOKE עודד רבים לראות בחיזוק הזהות הפרטית כעיקרון מרכזי על חשבון ההשתלבות. זאת לעומת גרמניה ודנמרק למשל, שבהן ננקטו צעדים מחמירים לצמצום השפעות WOKE על תהליך ההשתלבות, מתוך רצון למנוע היווצרותן של קהילות מבודדות הנאמנות לזהויותיהן הקודמות, על חשבון הזדהות עם המדינה החדשה. מדיניות זו כוללת הטלת חובות והגבלות על מהגרים, כגון דרישות שפה ומעורבות במסגרות חברתיות, כדי להבטיח חיבור עמוק יותר למדינה המארחת. כל אלה אינם קיימים בצרפת, והתוצאות בהתאם!
הצלחה של עיתונאים להסתנן לתוך ארגונים קיצוניים היא תמיד אירוע מסקרן שמניב ידע חשוב. ועתה, הגיע תורה של העיתונאית הצרפתיה פאולין קונדומין (Pauline Condomines), שלצורך הכנת תחקיר עבור המגזין הצרפתי "Livre Noir", הסתננה במשך 6 חודשים, לאגודות שמאל פרוגרסיביות קיצוניות, פרו-פלסטיניות. התוצאות לפניכם!
