הציץ שהיה אחד מסימני בגדיו של הכוהן הגדול, בא על פי דברי המקרא עצמו לכפר על הקרבת קורבנות שהוקרבו בטומאה. האם הציץ והנזר הם דבר אחד או שני דברים נפרדים? על כך חלוקות הדעות.

‏הפעם בפרשה: מהיכן לומדים שיש לצלצל בדלת לפני שנכנסים לבית? מהיכן יודעים שמידע הוא כח? סודם של הכוהנים; ועוד.

בפרשת תצווה מובא קידושם של הכוהנים בין השאר על ידי משיחתם בשמן המשחה. משיחה זו הפכה אותם למקודשים ואפשרה להם להתחיל לעסוק בריטואלים הפולחניים במשכן. היו חוקרים שטענו כי עניין משיחת הכוהנים הינו עניין מאוחר והוא חידוש של תקופת הבית השני. טענה זו ככול הנראה אין לה על מה לסמוך כפי שהוכיח יחזקאל קויפמן...

בְּפָנֶיךָ נִצַּבְתִּי עֵירֹמָה, בְּגוּפִי, בְּנַפְשִׁי חֲשׂוּפָה, בְּמַחְשְׁבוֹתַי, בְּרִגְשׁוֹתַי; לְלֹא כְּסוּת לְלֹא מַסֵּכָה, כְּסֵפֶר פָּתוּחַ, הִכַּרְתָּ בִּי כָּל אוֹת וּפְסִיק... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת תצוה.

בפרשת תצווה מתוארים בגדיו של הכוהן הגדול, ואחד מהחשובים שבהם היה האפוד עם החושן. בצידו החיצוני הושמו תריסר אבנים טובות ערוכות בארבע טורים. ניסינו לזהות את האבנים הללו, בהצלחה מוגבלת בלבד...

פרשת תְּצַוֶּה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן. את פרשת תצווה קוראים לרוב לפני חג פורים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

שמן הזית המוזכר בפרשת תצווה היה לשם הדלקת נר התמיד במשכן. פרט כחומר גלם להפקת אור וחום, היה שמן הזית למרכיב מוביל בתזונה ובייצור של משחות וסבונים באותה תקופה. שמן זה שימש גם כחומר מוביל בטקסים דתיים שונים במזרח הקדום ועד ימינו. מפאת מרכזיותו של עץ הזית ותוצריו, הוא נכלל בשבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל...

פרק שכל כולו הנחיות לתפירת הבגדים של אהרון הכהן ובניו. הם האנשים שתפקידם להיות נושאי המשפט של ישראל מול אלוהים בקודש הקודשים. בשביל מה כל הפירוט המופיע בפרק על בגדי הכוהן? 

תיאור עשיית בגדי הכוהן הגדול בספר שמות קשורים קשר בל ינתק עם הסיפור הבגדים בחטא אדם הראשון, שאכל מפרי עץ הדעת האסור בספר בראשית...