ע"פ ר' יוסף ג'יקטיליה שני אבני החושן הם כנגד ספירות בינה ומלכות. כל זמן שישראל עושים את רצונו של מקום הרי ספירת מלכות המיוצגת על ידי אחת מאבני החושן תוביל אותם אל האבן השנייה קרי אל ספירת בינה, ולחיי העולם הבא. בדבריו אלה מרחיב ג'יקטיליה את הדרשה המיסטית אודות האפוד והחושן, ונותן לה פרשנות מיסטית נועזת וייחודית בכל קנה מידה.

בסופה של פרשת תְּצַוֶּה , לאחר חמישה פרקים מלאים וגדושים שמתארים את עשיית המשכן וכליו, כולל בגדי הכונה, בא הציווי על עשיית מזבח הקטורת שהיה מצופה זהב. למרות המיקום הזה בסדר הפסוקים, ברור שעבודת הקטורת הינה ריטואל דתי רב חשיבות...

מאחר שפרשת תְּצַוֶּה מייחדת ומפארת את מעמדם של הכוהנים, שמו של משה אינו מוזכר בה כדי לא להמעיט מכבודו של אהרן. בכך ניתנת תודה לאהרן הכהן והוקרה על פעילותו הרבה! 

הציץ שהיה אחד מסימני בגדיו של הכוהן הגדול, בא על פי דברי המקרא עצמו לכפר על הקרבת קורבנות שהוקרבו בטומאה. האם הציץ והנזר הם דבר אחד או שני דברים נפרדים? על כך חלוקות הדעות.

‏הפעם בפרשה: מהיכן לומדים שיש לצלצל בדלת לפני שנכנסים לבית? מהיכן יודעים שמידע הוא כוח? סודם של הכוהנים; ועוד.

בפרשת תצווה מובא קידושם של הכוהנים בין השאר על ידי משיחתם בשמן המשחה. משיחה זו הפכה אותם למקודשים ואפשרה להם להתחיל לעסוק בריטואלים הפולחניים במשכן. היו חוקרים שטענו כי עניין משיחת הכוהנים הינו עניין מאוחר והוא חידוש של תקופת הבית השני. טענה זו ככול הנראה אין לה על מה לסמוך כפי שהוכיח יחזקאל קויפמן...

בְּפָנֶיךָ נִצַּבְתִּי עֵירֹמָה, בְּגוּפִי, בְּנַפְשִׁי חֲשׂוּפָה, בְּמַחְשְׁבוֹתַי, בְּרִגְשׁוֹתַי; לְלֹא כְּסוּת לְלֹא מַסֵּכָה, כְּסֵפֶר פָּתוּחַ, הִכַּרְתָּ בִּי כָּל אוֹת וּפְסִיק... איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת תצוה.

בפרשת תצווה מתוארים בגדיו של הכוהן הגדול, ואחד מהחשובים שבהם היה האפוד עם החושן. בצידו החיצוני הושמו תריסר אבנים טובות ערוכות בארבע טורים. ניסינו לזהות את האבנים הללו, בהצלחה מוגבלת בלבד...

פרשת תְּצַוֶּה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן. את פרשת תצווה קוראים לרוב לפני חג פורים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!