ָּרָשַׁת שְׁמוֹת מספרת על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. מוצגות בה כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל...
מותו של משה המתואר בפרשת וזאת הברכה היא סופה של תקופה בהיסטוריה של עם ישראל. מותו של המנהיג מסמל את הפסקת הנדודים במדבר ואת ההכנות לכיבוש צבאי של ארץ כנען בהנהגתו של יהושע. פרט לכך ניתן ללמוד ממותו של משה לקחים נוספים. הראשון שבהם הינו שמנהיג מוצלח ככול שיהיה, לא יכול לטעון כי העם הולך בדרך עקלקלה היות ואין הוא מקשיב להנהגתו...
ספר דברים שנקרא גם ספר משנה תורה הינו נאום צוואתו של משה לעם קודם מותו. זה הספר המקראי היחיד שמיוחס לכתיבתו של משה, והוא בנוי על פי חוזה אסרחדון משנת 672 לפני הספירה, במתכונת של שליט הכורת ברית עם נתיניו...
מאמר זה מביא את פרשת ישיבת בני ישראל במצרים ויציאתם משם, על פי המסורת האסלאמית. הקוראן מתאר זאת באופן נרחב ובהוספת פרטים משלו. בנוסף, מתוארת דמותו של משה בהערצה מופגנת וגדולה, כאחד המנהיגים החשובים עלי אדמות...
משה מסרב להיכנס לארץ כנען כאשר מושכות השלטון מצויות בידי יהושע. החיידק השלטוני כל כך טבוע בתוכו עד שהוא מוותר על חלומו הגדול ביותר ובוחר למות מאשר להיות תחת שלטונו של אדם אחר, בארץ כנען. ומי שהתנהלות זו של משה, מזכירה לו את התנהלותם של אנשי השררה והצבא, מימי בן גוריון ועד ימינו אנו, לא טועה במאומה. כאז כן עתה, קשה להיות בדימוס...
משה מתוקף התבודדותו זכה להארה רוחנית עליונה. ברם, הארה זו הייתה בעוכריו, היות וקשה היה לו להתנתק ממנה. לכן, כשבא לדבר עם עמו, הוא נתן על פניו מסווה. הוא נאלץ להפסיק את השגתו העליונה ולרדת לקרקע המציאות. ללמדנו, שמנהיגות צריכה לרדת אל העם במובן החיובי של המילה. עליה להבין את מצוקות וקושי היום יום ולא לשפוט את מעשי העם ממגדל השן. זה הצורך לדבר ולהנהיג את העם בגובה העיניים; ומגובה זה, לנסות ולגרום לעם להתקדם ברמתו הרוחנית הכללית.
אבן סינא מחלק את סוגי התפילה לשניים, תפילה חיצונית ותפילה פנימית. התפילה החיצונית מאמנת את הפרט מההמון להכרת הטוב ולציות פוליטי, בעוד שהתפילה הפנימית מובילה את האדם להכרה שכלית עליונה. גם הרמב"ם בעקבותיו, מבחין באופן ברור בין תפילה רגילה (חיצונית ע"פ אבן סינא), אשר אינה מביאה את האדם להבנת מהות האל, לבין תפילה שכלית (פנימית ע"פ אבן סינא), שהיא התפילה הראויה, והיא אשר מביאה את האדם להבנה שכלית מעמיקה. מה היה אם כן טיבה של תפילת משה?
ארה"ב מקיימת הפרדה בין דת למדינה, אך לא בין דת לחברה. השימוש במשה רבנו ובדמויות תנ"כיות נוספות כאב-טיפוס פוליטי נפוץ בארה"ב: משה רבנו ולוחות הברית היו תמיד חלק בלתי-נפרד מההוויה האמריקאית. הם מייצגים את המסד הקבוע של הקשר המיוחד בין ישראל לארה"ב, החשוב יותר משקולים גיאו-פוליטיים משתנים, ומעניק רוח גבית לשיתוף פעולה חסר-תקדים בין שתי המדינות...
