האיראנים לא צרכים לעשות דבר חוץ מלהמתין בשקט. החברה הישראלית קורעת את עצמה לגזרים...

ההבנה שהמנהיגות הצבאית תמשיך ותתמודד עם האתגר הקשה ביותר בחברה האנושית: להביא בני אדם כפרטים לכלל גוף, המוכן לבצע משימות, שעיקרן סיכון עצמי, קרי, נכונות להקרבה (כמו גם נכונות להרוג) צריכה להיות בהירה מאד. זהו המצפן להכשרת הקצינים ונר לרגלינו בעת בחירת הראויים לפקד על הצבא. והכל על-אף האתגרים הנובעים מהשינוי באופייה של החברה בארץ...

עלינו להתרכז בשיטה שתבטיח, שבצבא תמוצה יכולתו של הכוח הלוחם, לא בזכות גאוניותו של מפקד בודד, אלא עקב יכולתה המשותפת של המפקדה שבראשה הוא עומד. מערכות פיקוד ושליטה נכונות הן הדרך להשפיע על איכות הפיקוד, וככל שהרמה גבוהה יותר, עולה חשיבותה של המפקדה. אם יבוא הגאון, המפקדה לא תפריע לו...

התבוננו במטרה לטווח הארוך מדי פעם, אך לא ברציפות. במקום זאת, שימו דגש על שלבי השיפור הקטנים שאתם מבצעים בדרך למטרה הסופית ותשאבו כוח מהישגיכם עד כה. הישגים - קטנים ככל שיהיו - בדרך למטרה מעודדים ומקלים עלינו לשאוב כוח להמשך הדרך...

בניגוד לרחבעם בן שלמה, שלא ידע להתאפק וגזר על עמו פיצול בטווח הקצר וגלות בארוך; השכיל ניצב מוטי כהן להימנע מעצות האחיתופל של פקודיו ולכפות על המשטרה הבלגה והכלה. על כך הוא מושמץ היום בפיהם...

ברור מדוע יהוה אומר "שלח לך". השליחות היא עבור משה. השליחות היא כדי לחזק את ביטחונו של משה. כמו ה"לך לך" של אברהם, מגיע ה "שלח לך" של משה. השליחות היא מבחן. כמו ה"לך לך" של אלוהים לאברהם בעניין עקדת יצחק, כך "שלח לך" כאן. מה שבאמת נבחן כאן זו לא ארץ ישראל, אלא עם ישראל ומנהיגו.

תופעה מעניינת היא הענן, שעל פיו יודע העם האם להתקדם במסע או לעמוד: כאשר הענן יורד על אוהל מועד – עומדים. כאשר הענן עולה מעל אוהל מועד – ממשיכים במסע. אין שום סימן מקדים. אין שום הגיון. הדרישה הזו, מעם שלם, להתנהג בעיוורון אנושי מוחלט, היא דרישה שהציבור לא יכול לעמוד בה...

מעניין איך השבט, שיצא מבנו השלישי של יעקב, לוי - שהיה ממובילי השחיטה של תושבי שכם (שמירת כבוד המשפחה במקרה של אחותם דינה), שהיה השבט אותו קרא משה אליו עם היוודע חטא העגל ואנשיו הלכו, במצוות משה, והרגו (שלא נאמר רצחו) 3,000 מבני עם ישראל - הוא השבט שמקבל פטור מהשירות הצבאי. הוא מקבל משימה מיוחדת של שמירה וטיפול באוהל מועד...

יש שני סוגים של אנשים (אולי קצת יותר, אבל תרשו לי לפשט), והילדים שלי מייצגים את שניהם באופן מושלם. שניהם חכמים, שניהם אוהבים ונאהבים, שניהם מושלמים - אבל אחרת...