פנחס יחזקאלי: להרצל שפיר לא היה את ליאור חורב…

פטירתו של מפכ"ל המשטרה השביעי, הרצל שפיר, היא הזדמנות לבחון שוב את הנסיבות יוצאות הדופן של מינויו ופיטוריו כעבור שנה בלבד מתפקיד מפכ"ל המשטרה (רשמית, כהונתו לא הוארכה בתום שנת ניסיון). מי שירצה יוכל למצוא באירועי השנים ההן הסברים ליחסים הבעייתיים שבין המשטרה לדרג הפוליטי הממונה עליה.

דודו אמסלם מאתרג את אלשיך

אך פרדוקס הוא, שבדיוק בעת שהוויכוח, סביב העסקתו (השגויה) של היועץ האסטרטגי למפכ"ל, ליאור חורב, מתלהט וגורם אי נוחות למשטרה בכלל, ולמפכ"ל בפרט; מוכיחה המציאות עד כמה האסטרטגיה של חורב עובדת: ככל שהמפכ"ל מזוהה (בטעות...) עם חקירות ראש הממשלה, גוברות ההתקפות עליו מצד חסידיו (השוטים...) של בנימין נתניהו, וב'הפוך על הפוך', משתקם מעמדו הציבורי, והוא 'מאותרג' על ידי רוב התקשורת.

ליאור חורב: הנכס של אלשייך ועקב האכילס של המשטרה

שעון החול של בנימין נתניהו הולך ואוזל. הוא ימשוך ככל שיוכל בתפקידו, אבל לאלה שמבינים את תמונת החקירות הנוכחית, נראה ששום ספין תקשורתי לא יחלץ אותו מהצורך לעמוד מול בית המשפט. אבל כל זה לא ייקח ממנו את חושיו המחודדים. הוא מבין מה עושה ליאור חורב ליד המפכ"ל, מבין שזו נקודת תורפה משמעותית למעמדה של המשטרה, והוא מכה בה... מבחינתו בתבונה!