פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב היא פרשת השבוע התשיעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ל"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ', פסוק כ"ג. הנושאים העיקריים בה: חינוך להורות; הזכות להורות; יהודה כמנהיג; הלבנת פנים ברבים; ו- "שלח יינך" על פני המים

סיפור יהודה ותמר קוטע את הרצף המקראי של סיפורי יוסף. הפרשנות המסורתית רואה בהפסקה זו לימוד של אחד מהכללים התאולוגיים החשובים – מידה כנגד מידה. יהודה היה מחולל מכירתו של יוסף על כל המשתמע מכך. לכן, הוא יורד ממנהיגותו וגדלותו, ומסתבך באירוע מורכב עם תמר הכנענית. החוק המקראי קובע כאן כי מי שגורם לכאוס הכאוס יפגע גם בו...

לאחרונה נמצאה התרופה האולטימטיבית לבעיות קיומנו: איפה שלא הולך, נפרדים... כך הולך אחוז הזוגות המתגרשים ועולה; בשיח הישראלי פלסטיני מוצגת הפרדיגמה של "שתי מדינות לשני עמים" כהצלת הציונות; והשבוע הגדיל לעשות יואב רוזנברג, שטען כי הגיע הרגע לחלק בין מדינת יהודה וישראל... לא פחות!

נאום יהודה מול יוסף משקף את מאבק האיתנים, על הנהגת עם ישראל. בעקבות כך, ולמרות גלותם של עשרת השבטים, התפתחה השיטה של שני סוגי משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שלכל אחד מהם יש תפקיד משלו, בגאולה העתידית. הרב קוק מחבר את שניהם כדי מקשה אחת...