אוריינות פוליטית (Political Literacy) מוגדרת כיכולת להבין ולהעריך את המבנים, התהליכים והשחקנים הפוליטיים במערכת החברתית והמדינית. כשהשיח הציבורי מתאפיין בהתחזקות נרטיבים תרבותיים ופוליטיים על חשבון עובדות מבוססות ומידע אמין, מיתדרדרת האוריינות הפוליטית של הציבור. מאמר זה יבחן את התופעה מנקודת מבט סוציולוגית, תוך ניתוח מושגי ה'ווק' (Woke), תרבות הביטול (Cancel Culture) והשפעתם על תפיסת האמת בעידן של פוסט-אמת.
הדבקה אסוציאטיבית (Associative Contamination או לפעמים Associative Linking) היא טכניקת שכנוע רגשית שבה יוצרים חיבור (אסוציאציה) בין שני מושגים, דמויות או תופעות — גם כאשר הקשר ביניהם רופף, מלאכותי או לא קיים כלל — במטרה להשפיע על תפיסת הציבור. ה- WOKE עושה שימוש רבה בכלי זה, לשם יצירת גשרים רגשיים בין תופעות שונות, גם כאשר הקשר ביניהן רופף או מלאכותי. זאת, במטרה לגרום לציבור לחבר מושגים, אנשים ודעות, עם מטען רגשי שלילי או חיובי, ללא דיון מעמיק.
אחת ההשוואות האהובות על המחאה, היא ההשוואה של בנימין נתניהו לניקולה צ'אושסקו השליט הכל יכול של רומניה הקומוניסטית, את שרה אשתו לאלנה צ'אושסקו - האישיות הפוליטית השנייה בחשיבותה ברומניה אז - ואת בנו של צ'אושסקו שהוכן לשמש כמחליפו של אביו בבוא היום, ליאיר נתניהו. כמה ההשוואה הזו נכונה בהקשרים שאליהם מכוונת המחאה? בכלום בעצם. ברוכים הבאים לאחת הטכניקות החשובות של ניהוג המונים: צריבת תודעה דרך הדבקה אסוציאטיבית.
במשך עשרות שנים, אחד הקמפיינים המרכזיים של מחנה השמאל היה אזהרות חוזרות ונשנות על "סוף הדמוקרטיה". בישראל הוא הגיע לשיא הצלחתו ב'ליל גלנט הראשון' בקמפיין הכל כל מוצלח של של המחאה ב- 2023 למניעת "המהפכה המשטרית", רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, והקמפיין הזה הבאיש, איבד מכוחו, וכדאי לה למחאה להחליפו בקמפיין אפקטיבי יותר!
האוניברסיטאות בישראל, שהיו בעבר מעוזי הציונות והמחקר המדעי, עברו בעשורים האחרונים תהליך של פוליטיזציה ושלטון הגמוני של השמאל הרדיקלי. הם מלמדים אותנו מה לחשוב, במקום איך לחשוב... בחוגים רבים, במיוחד במדעי הרוח והחברה, יש שליטה כמעט מוחלטת של מרצים המזוהים עם אג'נדות פרוגרסיביות, פוסט-ציוניות ואוניברסליות. עד כאן הכל ידוע. אבל למה? זה נושא המאמר שלנו היום.
תנועת ה-WOKE מייחסת חשיבות רבה לעיצוב תודעת הילדים כבר מגיל צעיר, מתוך הכרה בכך שהשפעה על הדור הצעיר היא מפתח לשינוי חברתי עמוק וארוך טווח. כך הפכו התיכונים של ילדי האליטה למעוז של דוקטרינציה לסרבנות ולמחאה, כשבמקום שמנהליהם ישקדו על ללמד את תלמידיהם איך לחשוב, הם מספרים להם מה לחשוב. האם זה אכן מצליח? האם זה לא מתהפך עליהם בעקבות המלחמה? נחכה ונראה!
במהלך ההיסטוריה, אינטלקטואלים מילאו לעיתים קרובות תפקיד חשוב בהפצת רעיונות פוליטיים מסולפים או שנויים במחלוקת, שהתאימו לאינטרסים של בעלי עוצמה ושליטה. לכן, תמיד היו כלי עוצמתי בידיהן של האליטות. הדף הזה מביא לכם את האוסף ראשון של הכרזות העוסקות בתופעת 'בגידת האינטלקטואלים'. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן, ואתם מוזמנים לתרום עוד...
התמיכה הקווירית הפלסטינים נראית מטורללת במבט ראשון אולם יש בה היגיון. הוא גורס כי גם אויבים בנפש יכולים לחבור יחד לשלב ראשון משותף בתוכניתם. השגת השלב הראשון - השמדת ישראל - תיקח זמן רב שבו תוכל כל קבוצה להתעצם כתוצאה מהסולידריות המשותפת. רק אחרי השגת המטרה המשותפת בבוא הזמן, כל קבוצה תתפנה להשגת מטרותיה, על חשבון הקבוצות האחרות.
המושג 'בגידת האינטלקטואלים' מתאר התמכרות של אינטלקטואלים לרעיונות עוועים פוליטיים, והתגייסות לפרוייקט צריבת תודעת ההמונים, לטובת בעלי העוצמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'בגידת האינטלקטואלים' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!
