היעדר אמון במערכות שפיטה במדינות דיקטטוריות, הוא תופעה מוכרת. אבל בעשורים האחרים החלו בתי משפט במדינות דמוקרטיות לאבד את אמון הציבור. מסתבר כי ככל שאוכלוסיית המדינה מקוטבת יותר, כך גדל הסיכוי לאבדן האמון והלגיטימציה במערכת המשפט. לכן, הדרך לתיקון המערכות הללו חייב לעבור בראש ובראשונה, דרך איחוי השסעים בעם!

המדריך שלי בצופי החורש בת"א, בוקי נאה (לימים, כתב המשטרה האייקוני) נהג לבקש מאיתנו לעשות כל יום מעשה טוב אחד, לתעד אותו ולספר על מכלול הפעילויות הטובות הללו במפגשנו השבועי. כדאי מאוד למשטרה לאמץ את הרעיון הזה...

המשטרה איננה פס היצור של מערכת אכיפת החוק. להיפך! החוק הוא רק כלי אחד ממגוון כלים שעליה להפעיל. היא הסלקטורית שאמורה לשמור על המערכת שלא תיסתם... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המשטרה, בין מערכת האכיפה לחברה וכדומה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

בית המשפט הוא הקובע את הגבולות, שרק בתוכם יכולה להתנהל הפעילות הדמוקרטית, של העם ושל הפוליטיקאים. הוא מפרש את החוקה ואת החוקים ומיישם את תפיסות העומק הערכיות העומדות ביסוד החוקה והחוקים...

הפרקליטות ומערכת בתי המשפט הם מוסדות זקנים. אם ניקח בחשבון את תקופת המנדט הבריטי, הם כבר בני 100 שנים; ומחזור החיים של ארגונים פועל בדיוק כמו מחזור החיים של בני אדם (רק שארגונים יכולים להיוולד מחדש. בני אדם עדיין לא, אבל זה כבר מאמר אחר...). בגיל 100 גם ארגונים מאבדים קשר עם הסביבה...

שיטור גבוה עוסק בעיקר במקרו-פשיעה שמהווה איום על מדינה, כמו איום טרור, פשע מאורגן, סייבר, סמים בהיקף רחב, הגירה בלתי חוקית ומסתננים. לעומת זאת, שיטור נמוך עוסק בשיטור הקלאסי המסורתי, כלומר התמודדות עם פשיעה ועבריינות בהתאמה לצורכי וציפיות הציבור. המפכ"ל טוען שמשטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור בשל חובר איזון בין השיטור הגבוה לשיטור הנמוך.