פנחס יחזקאלי: גמישות פוליטית-ביטחונית היא סוד השרידות הלאומית

ביום העצמאות 2018, ראה אור ספר המתאר את התקופה הסוערת והדינאמית, שבה התגבשה התרבות הפוליטית של ישראל; ובו נוצרה מסגרת היחסים המאפיינים את היחסים, שבין הדרג המדיני עם הדרג הצבאי: "מחולשה לחלישה – הפיקוח הפוליטי על הכוח הצבאי, במעבר מיישוב למדינה" לד"ר עמיר בר אור;  שראה אור ב- 2018 בהוצאת נבו…

פנחס יחזקאלי: עוצמה לשם שרידות, הברכה החשובה מכולן!

יעקב, שחי את חייו בצל הטראומה של אבדן בנו האהוב יוסף, מאחל לנכדיו המועדפים את החשוב מכל בעיניו: שרידות, שהיא מטרת העל של כל מערכת מורכבת; ודרכה של שרידות להיות מושגת בגודלם היחסי של שבטים אלה ובעוצמתם ביחס לאחרים, שיקנה להם דומיננטיות ומרכזיות בתוך עם ישראל.

עופר בורין: מנהיגים מייצרים מציאות

פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימות חייו האחרונים של יעקב במצרים ובפטירתו של יעקב. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף…

אבי הראל: חניטת יעקב אבינו והשלכותיה

לאחר מותו של יעקב מצווה יוסף לחנוט את אביו כפי הנהוג במצרים. המקרא אינו רואה בכך כל בעיה, ולא קובע כי הדבר אינו ראוי. בחז"ל יש שראו בכך מעשה בעייתי, שעליו נענש יוסף. בימי הביניים, כאשר תהליך החניטה כבר לא היה מצוי, הפוסקים התירו להשתמש בטכניקות שלו בכדי לשמר גופות של נפטרים שייקח זמן להביאם לקבורה מסודרת…

פנחס יחזקאלי: פרשת ויגש באתר ייצור ידע

פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את מסכת אירועי יוסף, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף. אספנו עבורכם את כל המאמרים הרלוונטיים לפרשת ויגש, באתר זה, והם מובאים לפי כותבים, בסדר הא"ב. קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: התפתחותם של מבנים ארגוניים

אחד התחומים הדינמיים בתורת הארגון, בעשורים האחרונים, הוא תהליך התפתחותם של מבנים ארגוניים (Organizational Structure). המאמר מוקדש לתיאור ההתפתחות הזאת…

אבי הראל: סיפורם של יהודה ויוסף, דטרמיניזם או בחירה חופשית?

סיפורם של האחים לבית יעקב בכלל, והעימות בין יהודה ויוסף בפרט, יכולים להביא את הקורא למסקנה כי ספר בראשית אמון על השיטה הדטרמיניסטית. האדם לא יכול לשנות את גורלו העתידי, וכל מעשיו נידונים לכישלון ידוע מראש. אולם, קריאה מעמיקה יותר של הטקסט מגלה לנו כי המדובר בתפיסה לא נכונה של הרוח המקראית…

מרדכי קידר: ברומא התנהג כרומאי, ובעיראק כעיראקי

לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב- 2003, נטלו הבריטים על עצמם את ניהולה של העיר בצרה בעיראק; והאמריקנים לקחו את כל השאר. אין ספק שבצרה עד היום הרבה יותר שקטה מכל היתר. מדוע? כי הבריטים הם בעלי תודעה קולוניאלית. טבועה בהם ההבנה האסטרטגית, שניהול של קולוניה לטווח ארוך מחייב לימוד והטמעה של התרבות המקומית, שאיתה – ולא נגדה – חשוב לזרום…

עופר בורין: תחילתו של עם

פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את מסכת אירועי יוסף, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף…

גדעון שניר: זלזול לא מוצדק ב'קו בר-לב'

 לו היה קו בר-לב מופעל בהתאם לתכנית המבצעית שלו, אפילו בחלקה, קרוב לוודאי שפני המערכה היו נראים לגמרי אחרת, אבל משלא כך, להאשים את מתכנני ויוזמי קו בר-לב בכישלון, כאשר ידיו ורגליו קשורות, ועיניו מכוסות- עושה עוול, לא צודק ולא ראוי, תוך התעלמות (מכוונת?) מהגורמים והנסיבות במלחמת יום כיפור