התנהגות ארגונית מאקרו: תכנית הקורס
זוהי תכנית הקורס: התנהגות ארגונית מאקרו הנלמד במכללה האקדמית אחווה, בחטיבה למשאבי אנוש, בסמסטר א' 2020-2019
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
זוהי תכנית הקורס: התנהגות ארגונית מאקרו הנלמד במכללה האקדמית אחווה, בחטיבה למשאבי אנוש, בסמסטר א' 2020-2019
women were not at the ‘’mercy’’ of their husbands when it came to their initiative-taking in the realm of marital intimacy; Sarai (in this weekly Torah portion) being the trailblazer of this reality…
"וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (י"ב, ג') – מדוע נאמר בברכה קודם "ואברכה" ואחר כך "מברכיך", ואילו אצל קללה נאמר להיפך, קודם "מקללך" ואחר כך "אאר" ? משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה". ולפיכך המברכים יתברכו עוד לפני שיגיעו לכלל מעשה, רק בשביל המחשבה. ואילו המקללים יתקללו רק לאחרי מעשה ולא אחר המחשבה (כלי יקר).
זוהי תכנית הקורס 'טכנולוגיות מתקדמות במשאבי אנוש', הנלמד במכללה האקדמית אחווה, בחטיבה למשאבי אנוש, בסמסטר א' בחורף 2020-2019
גם אם יש אנכרוניזם בסיפורי האבות, שמראים כי הועלו על הכתב לאחר התרחשותם, אין הדבר סותר כי סיפורים אלה הינם קדומים ביותר.
בתחילת אוקטובר 2021, בהפרש של ארבעה ימים בלבד, נפטרו, יוסף פריצקי ויוסי מימן, שניים מ'גיבורי' פרשיה – שהייתה אמורה להרעיד את אמות הסיפים בישראל – והושתקה בעזרתם הפעילה של 'הכלבים הנובחים' לפחות להלכה, של הדמוקרטיה הישראלית: כלי התקשורת…
מאבק האיתנים בין מלכות האל – כפתרון לסוגיית צדיק ורע לו רשע וטוב לו – לבין מלכות האדם, מוכרע כאן לטובת האל. ואני, עדיין מעדיף את מלכות האדם, על שלל מגרעותיה. לא מלכות במובן של מלך, אלא שלטון הפועל כמשרת העם על בסיס צדק, משפט וחמלה וקדושת החיים…
מניין נובעת הגישה ה'סלחנית' בבתי המשפט לקטינים, ומהי מטרתה?
חוקי מדינת ישראל מושתתים על עקרונות האמנה לזכויות הילד, הרואה בקטינים עוברי חוק תוצאה של נסיבות. לכן, דרכי טיפול קודמות לדרכי ענישה. החוק מעלה דרכי טיפול מגוונות, על בסיס ההנחה הנ"ל…
רש"י בעקבות דברי חז"ל במדרש, אומר על אתר, כי נח תרם לאנושות המצאה מופלאה בדמותה של המחרשה, וכך הוא הקל את העבודה החקלאית הקשה, לאחר גירוש אדם מגן עדן.
האם נח אכן המציא את המחרשה? ספק רב…
הים הוא מאז ומתמיד משאב טבע שחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמשאבים היבשתיים הולכים ומדלדלים. מדינות השוכנות לחוף ימים נהנות מיתרון על פני מדינות בעלות גבולות יבשתיים בלבד. על כן, המאבק על הנגישות לים, למשאביו וכנתיב תנועה, מהווה עילה לסכסוכים בין מדינות. כיוון שכך, נדרשו ארגונים בינ"ל לנסח כללים מוסכמים, כדי להבטיח ישוב מחלוקות בדרכי שלום, ככול הניתן.
כיום, עובר המאבק הזה גם לחלל.