רלוונטיים תמיד

בפרשת שְׁמִינִי שני נושאים – האחד הוא עבודת הקודש ובה אנו לומדים גם על טרגדיה – מותם הטרגי של נדב ואביהוא בני אהרן (פרק י); והשני הוא מאכלים אסורים (פרק יא).

לרוב עם ישראל באמת לא ברור כיצד קשורה התיישבות באביתר למענה לטרור. הבעיה היא שמה שהיה מובן מאליו להנהגת היישוב ולרוב הציבור היהודי בארץ בימים שלפני הקמת המדינה, חדל להיות מובן ומוסכם. ברמה הטקטית, מענה לטרור חייב להיות ממוקד במאמצי אבטחה וסיכול ישירים. אולם ברמה האסטרטגית המענה לטרור צריך להתמקד במאמץ לשלילת התכלית אותה מבקש הטרור להשיג.

בתחילת פרשת שמיני נאמר למשה אהרון וזקני ישראל, שאם הם יבצעו את המוטל עליהם כבוד ה' יראה אליהם ואל בני ישראל. צירוף המילים כבוד ה', רווח במקרא במקומות רבים, אלא שיש לו פרשנויות שונות בהתאם למקום בו הוא נאמר.

העימות הישראלי בשאלת עתידנו, הביא לחזית הדיון את 'האופציה החילונית'. משמע, להפוך את החילוניות לסקטור, ובאמצעות כוחו היחסי וכוחן של פשרות קואליציוניות, לשפר עמדות של הציבור החילוני ביחס לציבורים המנוגדים, בראשם 'המשיחי-מתנחלי' והחרדי כמובן. ואני אומר: לא 'חילוניות' (ובוודאי לא 'דתיות'). ציונות.

שתי גישות יסוד מתארות את פני הגאולה שלעתיד לבוא… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ה'גאולה' ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

במבט על הטלטלה הסוחפת את הרחובות, ניתן לגלות הזדקקות נואשת של ישראלים לחיבור לקהילה בחיבור לרעיון ולמאבק שמעניק משמעות…

במבט אקטואלי אל סיפור יציאת מצרים, אפשר השנה לספר מחדש את הסיפור הכול כך מוכר כבר מגן הילדים.  אף פעם לא שאלנו האם הם באמת רצו לצאת ממצרים? עיון חוזר בסיפור מגלה כי גם שם הייתה מחלוקת שעד היום לא הוכרעה…

בְּפֶסַח הַזֶּה נַנִּיחַ מִלִּים טוֹבוֹת, מִלִּים מְאַחֲדוֹת וּמְרַפְּאוֹת, עַל לֵב הַמְּדִינָה הָאֲהוּבָה שֶׁלָּנוּ, כָּאֵלֶּה שֶׁיָּבִיאוּ לְשֹׁךְ הַסְּעָרָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת וְאָז נֵדַע שֶׁיָּצָאנוּ כֻּלָּנוּ מִמִּצְרִיִּים…