האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
זה לא חשוב כמה שקרים ייצברו, מה שחשוב שהם ייצברו אחד אחרי השני. אחרי שאוכלים את הראשון, זה מגדיל את הסיכוי לאכול את השני, השלישי וכן הלאה, כי המחויבות כבר גדלה. זה משמעותו של דיסוננס קוגניטיבי!
הטרוניות שמשמיע רב ראשי לישראל – נגד חלק מן העולים ממדינות חבר העמים, שאינם יהודים – לא מעניינות אותי כשלעצמן. אני לא חי מפיו, לדעותיו אין שום חשיבות בעיניי. אני מקווה שלא תהיה להן שום השפעה על החקיקה והמדיניות, באווירה הבעייתית של המשטר הישראלי הנוכחי!
ראוי היה להניח את מלאכת ההגנה לעו"ד שיש לח"כ נתניהו בשפע וגם ליועצים וליחצ"נים גלויים ואפילו למש"קים התקשורתיים של 'משמרות ההגנה' הללו, העיתונאים המזוהים בעיני כל אדם הגון וסביר עם מאמצי ההגנה של ח"כ נתניהו. הם ולא ח"כים. אוטופיה? לא! אתיקה, התנהלות ראויה!
בהודעה שמסר ח"כ נתניהו עצמו (ולמרבה הפלא, גם במכתב של עורכי הדין) נאמר הדברים הבאים: "ראש הממשלה אינו מבקש חסינות לתמיד. אין דבר כזה. החסינות ניתנת לתקופת כהונה של כנסת אחת בלבד. משפטו יתקיים בכל מקרה". הדברים האלה כוזבים…
הבה נבחן מה עומד מאחורי הטענות של נתניהו ואוהדיו כי מערכת אכיפת החוק קשרה נגדו להפילו…
המילים הללו נכתבות לפני החלטת בג"ץ בעניינו של בנימין נתניהו. אנשים רבים בארץ הם חיות פוליטיות. הם מצפים שבג"ץ (לא מקנא בשופטים…) יפסוק על פי העדפותיהם הפוליטיות. אבל האמת היא שהם צריכים לאחל לעצמם את ההיפך… למה?
השיווק של המנטרה "מפלגה דמוקרטית" זה בסך הכל אמצעי לנסות להשיג קולות מהציבור בבחירות; והן היחידות, שרלבנטיות לשאלה: האם ישראל דמוקרטית. לגיטימי להאמין, שחברי כנסת ייצגו את רצון הציבור בצורה טובה יותר אם הם נבחרים בפריימריז; אבל, המחקר לא ממש תומך את הטענה הזאת.
בית המשפט הוא הקובע את הגבולות, שרק בתוכם יכולה להתנהל הפעילות הדמוקרטית, של העם ושל הפוליטיקאים. הוא מפרש את החוקה ואת החוקים ומיישם את תפיסות העומק הערכיות העומדות ביסוד החוקה והחוקים…
הפרקליטות ומערכת בתי המשפט הם מוסדות זקנים. אם ניקח בחשבון את תקופת המנדט הבריטי, הם כבר בני 100 שנים; ומחזור החיים של ארגונים פועל בדיוק כמו מחזור החיים של בני אדם (רק שארגונים יכולים להיוולד מחדש. בני אדם עדיין לא, אבל זה כבר מאמר אחר…). בגיל 100 גם ארגונים מאבדים קשר עם הסביבה…
קראתי הבוקר את מאמרו של פרופ' יצחק זמיר בידיעות אחרונות, אשר כותרתו היא "לממשלת מעבר אסור למנות מ"מ לפרקליט המדינה". אלא, שאליה וקוץ בה. אין במאמר של זמיר, [שכיהן בבית המשפט העליון בעבר ואף למדני משפט מנהלי בשנות ה-60 בירושלים] שום אסמכתא משפטית לביסוס טענתו המפורטת בכותרת המאמר…
