יאיר רגב: אסור להפוך את המשטרה לכלי במאבק הפוליטי

[בתמונה: אמיר השכל בבית המשפט... התמונה היא צילום מסך]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

זהו מאמר שישי בסדרת המאמרים על מעצרו של תת אלוף במיל' אמיר השכל בהפגנה מול בית ראש הממשלה בסוף יוני 2020. הופיעו בסדרת מאמרים זו:

*  *  *

אמיר הַשְׂכֵּל לא נעצר כי רבע או חצי שעה קודם הכביש היה חסום. למעשה, הוא נעצר לאחר שנאם !!! (מצוטט בחלקו מהכתבה של בן כספית מעריב לאחר שעשה תחקיר מעמיק עם מפקדי המשטרה).

הבהרה: אני מתנגד למחשבותיו ולדעותיו של אמיר. אולם, ״כשמתברר שהמעצר היה מיותר, האזיקים היו מיותרים עוד יותר, הדרישה להתחייב לא להיכנס לירושלים כתנאי לשחרור היא שערורייה בפני עצמה; והכביש לא היה חסום כשאמיר השכל נעצר? יכול להיות שעצרו אותו על חסימה מוקדמת יותר? מעצר ענישתי?״

״קשה להאמין ששרשרת פיקוד שלמה של משטרת ישראל נגררה בסוף השבוע לתירוץ של "חסימת כבישים". גם אם הטענה שהכביש נחסם עוד קודם נכונה, ברור שבזמן האירוע הנתיב היה פתוח. בסרטון רואים בבירור שהאווירה שקטה, המפגינים על המדרכה, התנועה זורמת, לא כביש ראשי ולא נגרם שיבוש חמור.

אין מנוס ממסקנה שהיה לנו כאן מעצר פוליטי, לא ענייני, לא נחוץ ולא הכרחי

של אדם מבוגר שמקדיש יותר משלוש שנים מחייו למחאה אזרחית שקטה, לא אלימה ולא מזיקה.

המעצר של הַשְׂכֵּל נפל על קרקע פורייה: יומיים אחרי המופע המופרע בוועדת הכספים של הכנסת, שהקדישה שעות לדיון בדרישות האינסופיות של המשפחה מבלפור. צירוף המקרים האלה, ההטבות למשפחת נתניהו והמעצר של המוחה נגדה, עשה מה שאמיר השכל עצמו לא הצליח לעשות חודשים ארוכים. איפה שהוא, השתחרר לו קפיץ, ומפל גדול של אנרגיה שטף את הרחובות הסובבים את המעון ברחוב בלפור.״

ולבסוף כאשר אני קורא מה העבירות בהן הואשם השכל, אין מנוס ממסקנה כי נעצר מעצר פוליטי לא חוקי. העבירה שמקנה למשטרה סמכות למעצר מפגין היא המשך התפרעות לאחר שניתנה הוראת התפזרות כדין סעיף 155 לחוק העונשין. זה מדאיג אותי מאוד !!! ד"ר פיני יחזקאלי כתב: "אין זה משנה למה התכוון מפקד המחוז כשהורה על המעצר. אדם במעמדו חייב שתהיה לו היכולת להבין את השלכות מעשה כגון זה; שהרי חוסר מעורבות פוליטית של המשטרה, יותר משהוא צריך להיעשות, הוא צריך להיראות!"

כמה מילים על הדרישה לקבלת רישיון להפגנה

לא כל הפגנה טעונה בבקשת רישיון מהמשטרה. רישיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים:

  • משתתפים בהפגנה 50 איש או יותר;
  • ההפגנה נערכת תחת כיפת השמיים;
  • ההפגנה כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים. החוק אינו מגדיר מהם "נאומים מדיניים", אולם בפסיקה נקבע כי הנפת שלטים, קריאת ססמאות ושימוש במגפון אינם מהווים נאום בנושא מדיני (ס' 83 ו-84 לפקודת המשטרה).
הפגנות בנושא שמירה על שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי הציבור ומחאה על שחיתות שלטונית - אינן מותנות בקבלת רישיון, גם אם מתקיימות תחת כיפת השמיים ומשתתפים בהן מעל 50 איש. אז מהו נושא מדיני? החוק לא מגדיר מהם "נושאים מדיניים" (שהפגנה בנושאים אלו נדרשת ברישיון), אך נקבע בפסיקת בג"ץ, כי יש לפרש את המונח "נושא מדיני" באופן מצמצם, כך שיפגע כמה שפחות בזכות להפגין ובחופש הביטוי. עוד נקבע, כי הפגנות בנושאים של שלטון החוק, טוהר המידות של נבחרי ציבור ומחאה בנוגע לשחיתות שלטונית לא מוגדרים כ"נושאים מדיניים" ועל-כן לא נדרש לקבל רישיון בהפגנות בנושאים אלו. כמו כן, נקבע כי נוכחות פוליטיקאים ואף נאומים או הצהרות של פוליטיקאים במסגרת הפגנה/תהלוכה - הם לא בהכרח מעידים כי מדובר ב"נושא מדיני או נאום מדיני".

שימוש במגפון בעת ההפגנה/תהלוכה, הנפת שלטים וכרזות וקריאת ססמאות, לא מוגדרים כ"נאום בנושא מדיני". באוקטובר 2017 הוציא בג"ץ פסק דין 6536/17 התנועה לאיכות השלטון ואח' נ' משטרת ישראל ואח׳, שצמצם באורח משמעותי את הנסיבות שבהן יש להוציא רישיון משטרתי לקיום הפגנות ומחאות; סמכות המשטרה להציב דרישות ותנאים, לפני ההפגנה או במהלכה, נותרה בעינה - היא אינה שמורה רק להפגנות הטעונות רישיון ; יחד עם זאת, הגבלות יוטלו רק אם הן דרושות למניעת סכנה קרובה לוודאי לפגיעה רצינית וקשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור. בעקבות פסק הדין נערכה במשטרה בחינה מחודשת של הדין והפרקטיקה בסוגיה זו אולם נראה כי ההוראות לא הגיעו לידיעת השוטרים.

מסקנה: מתי לא צריך רישיון להפגנה? לא נדרש רישיון להפגנה המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר אין בה צעדה או נאומים בנושא מדיני , גם אם משתתפים בה למעלה מ-50 בני אדם. פיזור הפגנה ע"י שוטרים יתבצע רק על פי החוק הפלילי כאשר יש צורך ונחיצות למנוע פגיעה קשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור.

על הזכות להפגין ועל גבולותיה עמדה שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה: ״זכות ההפגנה והמחאה אכן נגזרת מהזכות לחופש ביטוי, והיא אחד הביטויים הנעלים לרעיון כבוד האדם וחירותו. לטוען לקיפוח בזכויות החברתיות ולתובע תיקון עוול ופערים חברתיים בוודאי עומדת זכות הביטוי והמחאה. אולם הזכות לביטוי מחאה איננה זכות מוחלטת. היא כפופה, בראש וראשונה לחובת הציות לחוק ולפעולה במסגרת הוראותיו. חירות הביטוי והמחאה אין פירושה פריקת עול ורסן. חופש המחאה כפוף להגבלות שנועדו לתכלית ראויה, המוטלות במידתיות הנדרשת. שיקולי השמירה על הסדר והביטחון הציבורי, ובכללם מניעת מפגעים ומטרדים בשטחים ציבוריים המיועדים לשימוש הציבור וסיפוק צרכיו הבסיסיים הם בגדר שיקולים ראויים להטלת הגבלות כאמור.״ עע"ם 3829/04 ישראל טויטו ועמותת "מכל הלב" נ' עירית ירושלים, ניתן ב-6.12.04).

[תמונתה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה: באדיבות הנהלת בתי המשפט]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *