פוליטיקה

קראתי את המכתב ששלח היועץ המשפט לממשלה, מר מנדלבליט, לשר המשפטים, מר אוחנה בעניין מינוייה של עורכת הדין בן ארי כמשנה זמנית לפרקליט המדינה, ולא השתכנעתי!

בעשרים לאוקטובר נשא אוחנה את נאום הפרקליטות שבתוך הפרקליטות שלו. מינוי מי שנפסלה במכרזים הפנימיים מלקבל תפקיד של פרקליטת מחוז, יגרור פרישת לא מעטים מאלו שאליהם התכוון אוחנה בדבריו, על הפרקליטות שבתוך הפרקליטות, שנמצאים בעמדות בכירות יחסית, וצברו מספיק לפנסיה…

כל הסימנים של קוצר הראות הפוליטי אסטרטגי – שאפיינו את צרפת ערב מלחמת העולם השנייה – כבר פה. לאן פנינו? לקריסה או להתאוששות?
במשבר 1958 בצרפת היה לצרפת את מושיעה ממלחמת העולם השנייה להישען עליו… ואנחנו? איפה הדה גול שלנו??

שתי ועדות ממלכתיות – ועדת זמיר וועדת שמגר – נתנו את הדעת על המצב בו אדם הנושא בתפקיד ממלכתי בכיר עומד לדין באשמת עבירות חמורות. הייתי חבר בשתי הוועדות הללו ואני מביא ציטוט קצר מהדוח של כל אחת מהן. אמנם, ההמלצות מוסמסו ע"י הפוליטיקאים, אבל כוחן יפה כביטוי של היחס הראוי…

אי אפשר לשלול את טענת נתניהו לרדיפה שיטתית; ומנגד, גם לא ניתן להתעלם מחומרתם של האשמות המלוות בעדויות איתנות המצביעות על שחיתות שלטונית, שראוי לבלום אותה באיבה. כאשר שוקלים את שתי המגמות בכובד ראש ומתוך אחריות ציבורית, ניתן להגיע למסקנה שחילופי השלטון הם הפתרון הראוי והדחוף שמדינה זקוקה לה…

לכאורה יש לנו כנסת, אבל התכססנות הפוליטית חסרת המעצורים משתקת את הפעולות היסודיות שלה. לא פועלת בה ועדת הכנסת, המנהלת את ההתנהלות השוטפת של הכנסת, ולא פועלת בה ועדת אתיקה, שהיא בקרה ראויה על התנהלות כל ח"כ בפני עצמו, לפי האתיקה של הכנסת…

האיראנים לא צרכים לעשות דבר חוץ מלהמתין בשקט. החברה הישראלית קורעת את עצמה לגזרים…

כשלמדנו על דמוקרטיה בבית הספר, סיפרו לנו איך היא צריכה להיות. ככל שהתבגרנו והבנו יותר, גילינו את הפער העמוק בין מה שצריך להיות; למה שיש… די לעבור על החדשות כדי להבין את עומק הלכלוך שכרוך בה…

לאחר שהודיע דוד בן גוריון לנשיא יצחק בן צבי ז"ל, כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה, הוא הטיל הנשיא את המשימה על ח"כ לוי אשכול ז"ל שהסכים, "בתנאי שבן גוריון יהיה ראש הממשלה". לאחר משא ומתן ארוך ומיגע, הקים לוי אשכול ממשלה, שבראשה עמד דוד בן גוריון… המודל הזה יכול לעבוד גם היום!

הפלונטר קיים וידוע, ונראה כי אין מוצא אלא בחירות בפעם השלישית. העמדות ידועות: בנימין נתניהו מתחפר עם "הגוש" ובני גנץ עם "לא לראש ממשלה עם כתב אישום"; ונראה כי העמדות מנוגדות, אך האם אין מוצא? לו הייתי אני מגשר – הייתי בוחן אינטרסים, ולא רק עמדות…