פנחס יחזקאלי: עשר כרזות בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית, אוסף רביעי
הדף הזה מביא לכם את האוסף הרביעי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הדף הזה מביא לכם את האוסף הרביעי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
"בלי הפרדת רשויות ברורה בין בית המשפט העליון לבין הכנסת; בלי עצירת הזליגה של בית המשפט העליון לסמכויותיה של הכנסת; ושל הכנסת לסמכויות בית המשפט העליון ולעצמאותו, אנחנו נישאר נכים בדמוקרטיה שאנחנו כל כך מתפארים בה" (הנשיא לשעבר ריבלין).
אנחנו מרבים לצטט את ג'ורג' אורוול על משטרת המחשבות, וחוששים שמא האח הגדול באצת ישתלט עלינו, אבל האמת היא, שאנחנו עמוק בתוך הסרט הזה… אם לא תהיה בפרשת פגסוס ועדת חקירה ממלכתית; אם לא תהיה בפרשת 'המימד החמישי' ועדת חקירה ממלכתית; אם לא תהיה בפרשת 'עין הנץ' ועדת חקירה ממלכתית, אפשר לסגור את החנות וללכת. השלב הבא במאבק הוא הגשת ערר; ושלא יהיה ספק לאיש: לא ארפה. זהו תיק חיי!
תקציר: ריכזנו עבורכם את כל המאמרים על הצורך ברפורמה בבית המשפט העליון, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אחד הסימפטומים המאפיין את בית המשפט העליון כמערכת בקיפאון-סטגנציה, הוא התופעה המוכרת של 'שכפול עצמי' של הרובד הבכיר בארגון. האליטות של המערכת נוטות לשכפל את עצמן, על מנת לשמר את העוצמה בידיהן; ולהגן על שלמותן, לאורך שנים. ה'שכפול הזה מורכב משני סוגי פעולות: הכנסת המתאימים ל'משפחה' מחד גיסא; והדרת ה'לא מתאימים' ממנה, מאידך גיסא…
התנהגות קולקטיבית היא מצב קיצוני של קהילתיות ותחושת שיוך לקבוצה, שלה זקוק כל בן אנוש. זוהי התמזגות של הפרט בתוך הקולקטיב, עד כי הוא מאבד את הרציונל הפרטי שלו ונטמע בתוך הקבוצה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התנהגות קולקטיבית של קבוצה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
הדף הזה מביא לכם – לצורכי תיעוד ולימוד ולצורכי מחקר עתידי את האוסף האחד עשר של כרזות מחאה נגד משטרת ישראל על רמתה וחוסר יכולתה לספק לבעליה האזרחים שירות ראוי. חלק מהכרזות מוצדקות, חלקן ממש לא… אבל המשטרה הרוויחה את כולן ביושר…
המערכה הנוכחית בסאגה הבלתי נגמרת של פרשת רצח תאיר ראדה, סיפקה לנו מבט נוסף על מה שידענו זה מכבר: על חוסר המקצועיות הזועק לשמים של חוקרי המשטרה (והפרקליטות המלווה אותם). את כל שאפרט במאמר זה – ומחדלי חקירה רבים אחרים – ניתן לתמצת במילה אחת ברוח תקופתנו: "בושה"!
אנחנו חיים בעולם של פייק, שבו העובדות הוחלפו בנרטיבים בתעמולה שוטפת מוח; וכל היתר אינו משנה… מאז נכנס איתמר בן גביר לעולמנו כשר לביטחון הלאומי, איבדו גורמים מקצועיים רבים מידי את האינטגריטי המקצועי שלהם; ומה שהטיפו לו עשרות שנים בבחינת הכרח לאומי, הפך פתאום לסכנה מוחשית ומאיימת על הדמוקרטיה. כך היה באשר לתיקון פקודת המשטרה וסמכויות השר וכך באשר למשמר הלאומי.