המושג שיימינג (Shaming), זוכה לעדנה בעידן הרשתות החברתיות, אולם ימיו כימי האדם על כדור הארץ... מהותו של השיימינג היא הטבעת קלון (disgrace; shame), ככלי לאכיפת חוקים וכללים חברתיים אחרים, באמצעות השפלה חברתית. 'קלון' מבטא בושה, חרפה וביזיון. חלק ממהות הקלון היא הפומביות שלו. לכן, קלון פומבי הוא מהות השיימינג שנקרא גם בִּיוּשׁ בפומבי. בימינו, ירשו הרשתות החברתיות את כיכר העיר...

כיצד אמורה משטרת ישראל להתמודד עם אתגר השיטור בחברה הערבית: במגזר הבדואי בדרום, בירושלים המזרחית ובערי וכפרי הערבים בצפון? טים הרפורד מתאר בספרו 'הסתגלות', את הטכניקה המוצלחת שפיתח הקולונל - לימים, בריגדיר גנרל - ד"ר הרברט ריימונד מֶקמַסטֶר בעיר תל עפאר שבעיראק, ליצירת לגיטימציה בקרב אוכלוסיה חשדנית, מפוחדת ועוינת. האסטרטגיה הזו, שהצליחה בתנאי מלחמה קשים, טובה בוודאי גם למציאות הישראלית המרוככת הרבה יותר...

לשקר למען הצלת שוטר אחר זו התרבות הארגונית של כל משטרה וכל שוטר מפנים זאת בתהליך הסוֹצְיָאלִיזָצְיָה לארגון. בישראל הוחמרה הבעיה פי כמה וכמה, בשל החיבור החזק לקוד הנאמנות, זוהי הסיבה מספר אחת למעמדה הנוכחי של משטרת ישראל ולקשיים שהיא חווה ביחסיה עם הציבור.

רוני אלשיך הוצג כ"עילוי", "מחונן", "גאון", כזה שבכוח "כישוריו" ו"ניסיונו", איש  הצללים - ה"שו - שו" - יצליח להושיע ולחלץ את המשטרה החבולה, משברונה, מקלונה, מבושתה, מימי כהונת המפכ"ל יוחנן דנינו. אלא, שהיה זה רק תחילתו של אותו שבר קולוסלי, ממשי ומוחשי. אם תרצו האות, הסימן, שהפך במרוצת ימי כהונת רוני אלשיך, לשבר טוטאלי, וורסטילי, רב תחומי, כדי דרדור המשטרה ואמון הציבור בה לשפל חסר תקדים...

הם לא המתינו - למרות שהאדם סיכן רק את עצמו, ולא היה חשש שימלט - נכנסו לחדרו, ירו עליו עם אקדח טייזר וחשמלו אותו למוות. מה התירוץ ההגיוני למעשיהם? זהו אירוע מקומם שחייב להיבדק היטב. לטעמי לפחות, יש חשש כבד, ששיקול הדעת של השוטרים היה פזיז ורשלני!

בשנים האחרונות - כאילו במתכוון - הפך הדרום הפרוע לשטח הפקר, כמו לא היה חלק מארץ ישראל הריבונית. המצב הזה לא השתנה גם בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל'. ההקצנה במגזר מרקיעה שחקים ומשותפת לרוב פרנסי היישובים, למשכילים ולצעירים הרבים הגודשים את המגזר. הכסף הרב שמגיע למגזר כתוצאה מפעילות משפחות הפשיעה הבדואיות בולט לעין ומתדלק את הביטחון העצמי הגובר. ריכזנו פה עבורכם את כל המאמרים שהופיעו בסוגיה זו באתר 'ייצור ידע', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). זאת, בצד אוסף מאמרים וסרטונים רלוונטיים להעשרה. קריאה מועילה.

יום השנה לפטירת המפכ"ל השביעי, הרצל שפיר (ה- 26 בספטמבר 2023) היא הזדמנות לבחון שוב את הנסיבות יוצאות הדופן של מינויו ופיטוריו כעבור שנה בלבד מתפקיד מפכ"ל המשטרה (רשמית, כהונתו לא הוארכה בתום שנת ניסיון). מי שירצה יוכל למצוא באירועי השנים ההן הסברים ליחסים הבעייתיים שבין המשטרה לדרג הפוליטי הממונה עליה.

עריכת מכרזים מקובלת - בעיקר במגזר הציבורי במדינות רבות וכן בישראל - במטרה להבטיח בראש ובראשונה הגינות, טוהר מידות וניקיון כפיים, שהם מסמניו של ממשל תקין. אבל, כאשר משתמשים בו באופן סלקטיבי ועיוור, הוא אחד מזרזי השחיתות העיקריים. זה המצב בישראל!

בדומה לחזון אפס הרוגים בתאונות דרכים, שהתווה קלאס טינגוואל, מנהל תחום הבטיחות ברשות התחבורה השוודית בסוף שנות ה- 90, מציע פרופ' בועז סנג'רו חזון המשנה את צורת ההסתכלות על מערכת המשפט הפלילי: כשם ש"אף אדם אינו צריך להיהרג או להיפצע באופן חמור במערכת התחבורה", אף אדם לא צריך להיות מורשע ולהיענש על לא עוול, "מפני שחיי אדם הם מעל הכל"...