מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

לשוטר יתרונות רבים ובלתי מנוצלים כסוכן שינוי של עמדות הציבור כלפי המשטרה, ורמז ליכולת זו אנו רואים בעבודתם של רבים מהשוטרים הקהילתיים. אך, האם ניתן לשנות את עמדות השוטרים כך שישפיעו על התנהגותם?

שיטות החקירה בישראל מניחות את המבוקש; החשוד אשם ולפיכך לגיטימי להפעיל נגדו כל שיטת חקירה במטרה שיודה באשמתו. התמריצים שיצרו את השיטות הללו הם תולדה של מעמד ההודאה בישראל…

כיוון ששום דבר כבר לא קשור לשום דבר ב'מלחמת העולם' שמנהלים האמריקנים נגד עצמם, המיקוד עתה הוא כריסטין פורד…

קצין משטרה, שכותב – או מקריא – משפט כמו "אנו יכולים לסמן סדרה נוספת של מהפכות תפיסתיות… כמו גם את העמקת הנורמות והדוגמה האישית עבור אזרחי ישראל…", הוא לא יותר מסימפטום מצוין לאבחנה הידועה של המצב הארגוני משטרת ישראל: מחלה חשוכת מרפא של שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים, ופער רלוונטיות הולך ומעמיק בינה לבין המציאות שבתוכה היא מתפקדת! 

יושבים גם, תדיר, כל אותם בכירי משטרה, במדים, ומהנהנים לאמירות המפכ"ל ולהצהרותיו כאילו היו בובות עטויות הפרווה, אלו המהנהנות על הדשבורד ברכב בעת נסיעתו. אני שומע ססמאות, ללא הדבק, כמו "מניעה מצבית", "שיטור גבוה",  "שיטור נמוך" ועוד כיוצא באלו אמירות בעלמא או הבטחות בעלמא, או הצהרות בעלמא, חסרות כל כיסוי…

מהם מאפייניה של תרבות השקר של משטרת ישראל? ריכזנו עבורכם רשימת מלאי, לא שלמה. אתם מוזמנים להוסיף עליה…

לד"ר כריסטין מרגרט בלייזי פורד היקרה והמלומדה, שלום רב, "למה השופט ההוא, יכול מבחינתך, מומחית דגולה מאד, לכהן כל השנים כשופט בכיר בערכאות השונות בארה"ב ולהכריע הכרעות הרות גורל, כשאת גבירתי המלומדה, שותקת ומסתירה – כל אותן שנים, את סיפורך המחורר כגבינה שוייצרית, ורק כשנבחר לכהונת שופט בביהמ"ש העליון התעוררת ומצאת בו פסול"? 

כתבה חגית נעים בכאב ליבה: משטרת ישראל, אני עצובה בשבילך, שאת לא משכילה להדריך את עובדייך הצעירים לסובלנות, לאמון, להגינות, לכבוד ולאמפתיה; ובמקרה זה, אם לא כלפינו המבוגרים לפחות כלפי הילדים שלנו! כמות האזרחים הנורמטיביים – שטוענים שנפגעו מאכיפה שקרית – גדלה והולכת. גם בית המשפט כבר נתן גושפנקה לטענה זו. רק משטרת ישראל, במקום להבין שיש בעיה ולטפל, עדיין מתחפרת מאחורי בריקדות ונלחמת בנו…