ACAB: סוף מעשה במחשבה תחילה!

[בתמונה: התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי viganhajdari לאתר Pixabay]

[לאוסף ביטויי המחאה האנטי משטרתיים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 18 ביוני 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחד המאפיינים של ארגון - המצוי במצב של סטגנציה - קיפאון, הוא אבדן קשר עם המציאות. אחד הסימפטומים לכך היא הפעילות האובססיבית שלו, נגד האינטרסים שלו עצמו.

באוקטובר 2018 נתנה לנו שוב משטרת ישראל דוגמה חיה, בשידור ישיר: היא לקחה מותג מחאה זניח - המותג ACAB - שהוא, כזכור ראשי התיבות של הביטוי "כל השוטרים הם ממזרים" - All Cops Are Bastards (ראו הכרזה המודבקת למעלה) - שדרגה אותו, והפכה אותו, במו ידיה, למותג המוביל של קבוצות המחאה בישראל...

אבל קודם תזכורת...

[להרחבה בנושא ארגונים הלוקים ב'קיפאון' - סטגנציה, לחצו כאן]  [למושג: 'ACAB', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי @wessam_deweny לאתר flickr]

ACAB כמותג מחאה

במהלך המאה העשרים ושני העשורים האחרונים של המילניום, הצליחו מפגיני מחאה בתחומים שונים ברחבי העולם לתייג את המשטרה בסלוגן ACAB.

תיוג (labeling) הוא הצמדה של תג למשהו או למישהו. אם החיבור הזה נקלט בתודעתם של האחרים בסביבה החברתית, אזי נוצר מיתוג (Brand)  משמע, ערך תודעתי מבודל ומובהק, אמתי או כוזב.

ובאמת, ACAB הפך למותג, לא רק בארצות הברית משם הגיע. הוא הפך לביטוי מחאה נגד משטרות במדינות רבות, כמו: קנדה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, פורטוגל, וגם מדינות מערביות פחות, כמו רוסיה, קרואטיה תורכיה, יפן, אינדונזיה ועוד.

[לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי ElisaRiva לאתר Pixabay]

הנה סיפור המעשה...

האולטרס הדרומיים (UltraSouth) הם גרעין האוהדים החזק והמשמעותי ביותר של הפועל באר שבע, שהולך אחריה לכל מקום. בעבר, הוא גרם צרות צרורות למשטרה; אבל, מאז הגיעה אלונה ברקת (ראו תמונה משמאל) להפועל באר שבע, ובעיקר, מאז נחנך אצטדיון טרנר, גדלה מאוד האינטגרציה שבינם לבין הקבוצה, ומאז, התרומה חיובית במיוחד ביצירת האווירה, המיוחדת השורה באצטדיון זה. בזכותם, הפך אצטדיון טרנר - בימים הטובים ההם... - ל'מבצר', שמטיל פחד על הקבוצות המתארחות בו, ושמונע מהן, בדרך כלל, לנצח (היו זמנים...).

[בתמונה משמאל: אלונה ברקת מקבלת - בשם הפועל באר שבע - את 'מגן הכבוד: תקווה ישראלית', שניתן על ידי בית הנשיא בשותפות עם משרד התרבות והספורט וההתאחדות לכדורגל לקבוצות וגופים הפועלים בענף הכדורגל בישראל שהצטיינו בעשייה ערכית וחינוכית ובמאבק באלימות ובגזענות. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Kobi Gideon מדוברות בית הנשיא. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בעצם, לא אגזים אם אומר שהאולטראס הם חלק בלתי נפרד מהפועל באר שבע, שאיננה יכולה להרשות לעצמה את פירוקו.

מי שמבקש ללמוד את הנושא, מומלץ לו ללמוד את דף הפייסבוק של האולטרס הדרומייםהטקסטים והטוקבקים כתובים בו ברובם, בצורה טובה, רהוטה, שוטפת, ומעוררת אמפתיה. זה מלמד, שהארגון הזה רחוק מאוד מארגוני החוליגנים נוסח לה פמיליה הירושלמית. ניתן ללמוד עוד מהאתר, שבין חבריו אנשים משכילים, כולל עורכי דין, המספקים לו ייעוץ שוטף. 

יחד עם זה, אין ארוחות חינם, ומעצם אופיו של ארגון אוהדי כדור רגל, יש לו נטייה, לעתים, להתריס וללכת 'בצל החוק'...

[לדף הפייסבוק של האולטרס הדרומיים, לחצו כאן]

בעוד אלונה ברקת הצליחה בזמנו לביית את אוהדיה ולהפוך אותם חלק מהקבוצה, גאתה האלימות בקבוצות כדור רגל אחרות בישראל. בתגובה, הקימה משטרת ישראל, כמדומני ב- 2016, יחידות ייעודיות לטיפול בגרעינים הקשים של אוהדי הקבוצות. היא הקימה יחידה כזו גם בבאר שבע. היחידה הזו התמקדה, מטבע הדברים, באולטרס.

חוק הוא במערכת מורכבת, שלחץ משמעותי מצד אחד מגורמי המערכת, יוביל ללחצים נגדיים בעוצמה רבה יותר, וחוזר חלילה. ככל שהגבירה המשטרה את הלחץ, הלך המתח והצטבר, והמחאה הלכה וגברה. הפגנות קולניות נגד המשטרה הפכו חלק מהמשחקים; כשחלק מביטויי המחאה, היה שימוש בחולצות ובכרזות ACAB.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: מחאת אוהדי האולטרס נגד המשטרה באיצטדיון טרנר. האוהדים טוענים כי המשטרה פועלת באלימות יתר נגדדם; התמונה מתוך דף הפייסבוק של האולטרס הדרומיים]

נחזור לתיאוריה

העובדה שמותג נקלט כביטוי מחאה המוני בחו"ל לא הופך אותו אוטומטית לכזה גם בארץ. וכשביטוי בינלאומי כזה 'עושה עליה', משטרת ישראל צריכה להיזהר שלא יהפך ויראלי ולא ידביק את כל תנועות המחאה נגד המשטרה.

יתרה מכך: ACAB הוא מסוג המותגים המסווגים כמותג מגחיך. משמע, הוא סלוגן שמכוון ללעוג לקהל היעד שלו - למשטרה. זה בדיוק סוג המותגים שמשטרת ישראל חייבת להתרחק ממנו, והיא זיהתה זאת נכון. אבל, בדרך הטיפול שלה השיגה את ההפך הגמור.

אגב, זה לא הפעם הראשונה שהמשטרה מקדמת מותגים מגחיכים. בפעם שעברה, 'שרפה כסף' על המותג קופיקו שרק מבסס תדמית לעגנית שלה בעיני הציבור (ראו התמונה משמאל).

[מקור התמונה: צילום מסך מתוך קופיקו במשטרה, פרק 5, קופיקו מטריד שוטרת]

[למאמר: 'זיהוי המשטרה עם מותגים מגחיכים: טעות אסטרטגית!', לחצו כאן]

מה עושים הורים כשילדם חוזר מהגן עם אמירה מביכה שלמד? איך הם גורמים לו להרפות? אם יגלו באמירה עניין - גם עניין שלילי כמו כעס וענישה - הם יאותתו לילד, שהביטוי 'עובד' והוא יאמץ אותו. לכן, הורים חכמים מפגינים אדישות והילד עובר לחכמה התורנית הבאה...

חוק הארגונים הביורוקרטים

אבל המשטרה רחוקה מלהיות זוג הורים חכמים. היא ביורוקרטיה במצב של סטגנציה - קיפאון; וביורוקרטיות כאלה פועלות, בין היתר, על פי חוק הארגונים הביורוקרטים של אחד, ד"ר פנחס יחזקאלי, שהגדיר כך:

  1. בין שתי אלטרנטיבות, תתקבל בדרך כלל ההחלטה הלא נכונה.
  2. היה והתקבלה ההחלטה הנכונה, היא תתקבל מהסיבות הלא נכונות.

ככל שהביורוקרטיה חולה יותר, הסימפטום הזה מחריף!

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

לכן, כשביורוקרטיה במשבר עושה את ההפך ממה שנכון לא צריך להפליא אותנו. היינו צריכים להתפלא אם הייתה מקבלת את ההחלטה הנכונה!

למה?

כי ארגונים כאלה לוקים במה שמכונה חשיבת יחד / לחשיבה קבוצתית (groupthink):

פה אין הכוונה לחוכמת ההמונים אלא להפך הגמור מזה: זהו דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים - חכמים ככל שיהיו כאינדיבידואלים - על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה...

[להרחבת המושג חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חוכמת ההמונים', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי igorovsyannykov לאתר Pixabay]

התוצאה: מלחמת הדרום הכריזה מלחמה על המותג...

ההסלמה ההדרגתית ביחסי המשטרה והאולטרס באצטדיון טרנר, הביאה כאמור, במוצאי שבת האחרונה - ה- 20 באוקטובר 2018 - את המשטרה לקבל החלטה, למנוע כניסת אוהדי אולטרס שילבשו חולצות ACAB, או יישאו כרזות ודגלים עם כיתוב זה.

משמע, המשטרה, במו ידיה, חיברה את המותג ACAB אליה, חיזקה אותו, שלפה אותו מהאצטדיונים ונתנה לו תוקף כביטוי מחאה לאומי, והוא הופיע בכל מהדורות החדשות ובתקשורת.

[בתמונה: המותג ACAB בהפגנת האולטרס הדרומיים לאחר איסור המשטרה על לבישת חולצות ACAB. מתוך דף הפייסבוק של האולטראס]

להחלטה הנמהרת הזו לא היה כמובן סיכוי. האולטראס הודיעו בתגובה שלא יגיעו למגרש. אצטדיון טרנר בלי האולטראס מאבד הרבה מכוחו. על כן, החלו הלחצים על המשטרה, שנכנעה לבסוף - שעתיים לפני המשחק - מן הסתם, אחרי שהוסבר לה שמבחינה משפטית, סיכוייה לקבל גיבוי לאיסור הזה בבית המשפט קלושים, והתקדים ממש לא ייטיב עימה.

התוצאות

כמעט כולם הפסידו...

  • כל קבוצות השוליים בישראל זכו במותג מחאה - לאומי ובינלאומי - חדש: ACAB.
  • כל אוהדי כדור הרגל יהפכו את ACAB לססמה מובילה.
  • המשטרה יצאה מהסיפור כש'זנבה בין רגליה'.
  • האולטרס לא הספיקו לחגוג ניצחון. ההשפלה הזו עלתה להם ביוקר אחר כך. המשטרה גבתה את מחיר ההשפלה במהלך המשחק (טעות חמורה נוספת), אבל זה כבר נושא למאמר נפרד...

אז מי הרוויח?

יצרני החולצות וחברת אמזון, שמן הסתם תקבל הזמנות רבות מכל מי שמסיבותיה חפץ למחות נגד המשטרה...

[לאוסף ביטויי המחאה האנטי משטרתיים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *