האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הקדנציה של רוני אלשיך במשטרת ישראל תיחשב כנראה (לפחות בחשבון הטווח הקצר) כהחמצה גדולה, אבל דווקא בשל כך, היא תילמד עוד שנים בפקולטות לניהול. אלשיך נפל למלכודת הגדולה ביותר שיכול מנהל ליפול לתוכה: מלכודת תחילת הקדנציה. הוא עשה טעויות גרנדיוזיות בתחילת הקדנציה, וישלם עליהם עד סופה…
נשים תופסות מקום גדל והולך בשדרה הניהולית של ארגונים. כיוון שכך, עולות מיד ההשוואות בדפוסי הניהול, בין מנהלים גברים למנהלות נשים. כך למשל, 'ניהול נשי' הוא שם כולל לניהול אינטואיטיבי, רגיש, ושיתופי יותר מהניהול "הגברי" (היתרונות הללו שווים מאמר נפרד…). אבל, מסתבר שעובדות ועובדים טבעו ביטוי גם לניהול נשי בעייתי: הם מכנים את המנהלות הללו, 'מנהלות ב'יצ'יות'. לסוג זה של מנהלות אקדיש את המאמר הנוכחי…
אין צורך להוקיר את האויב, על מנת להעריך אותו כראוי. גם נחישות המאבק באויב אינה צריכה להיפגם אם לומדים לכבדו. המדינה החמאסית בעזה ראויה להרבה כבוד ולימוד מעמיק, לפחות בתחום אחד: היצירתיות… אי אפשר שלא להתפעל מהמוח הפורה שמפגינים האנשים, בתוך סיר הלחץ הגועש הזה, וכנראה בגללו: מנהרות, עפיפוני תבערה, עפיפוני נפץ, ועוד ועוד… בכל הנוגע ללימוד יצירתיות, מהווים העזתים מקרה בוחן מצוין…
דִּיסִידֵנְטים / פורצי גדר בארגונים, אי אפשר איתם בשגרה. אי אפשר בלעדיהם בעת משבר…
הוכחה חברתית או השפעה חברתית, (Social Proof) היא הטית תפיסה (הטיה קוגניטיביות) או כשל חשיבה: תופעה פסיכולוגית שמביאה לידי ביטוי את הנטייה שלנו – בתחומים מסוימים – להתנהגות קולקטיבית/ עדרית: ככל שאנשים רבים יותר יבצעו פעולה מסוימת, כך ניטה לעשות אותה גם אנחנו, בהנחה שזו הפעולה הנכונה לעשות…
ארגונים ביורוקרטיים היררכיים אינם אוהבים מנהלים / מפקדים יצירתיים מידי. זו עובדה. גם כאשר אלה מגישים להם את ההצלחה על מגש של כסף, הם באים איתם חשבון, ומצרים את צעדיהם. הדוגמאות במאמר, ואתם מוזמנים להוסיף עוד…
נוקשות ניהולית (rigidity) היא היעדר גמישות (flexibility): היצמדות לגישה אחת בלבד, בשל חוסר יכולת לשנות גישות והיבטים, בהתאם לאילוצים, פנימיים וחיצוניים. היא מתאפיינת בחשיבה חד ממדית, שמונעת מההנהלה לראות את התמונה הרחבה ואת השינויים בה. תחת זאת, היא נאחזת בשגרה, כמקור לניבוי ולתחושת שליטה, הנותנים תחושת ביטחון…
עוד לא הספקנו לעכל את השינויים שהכניסו בני דור ה-Y, וכבר מידפק על דלתות שוק העבודה דור חדש, שונה מקודמיו: דור ה- Z. החלוצים של בני הדור הזה (ילידי המילניום) כבר גודשים את הקולג'ים במדינות המערב. השפעתם על שוק העבודה בישראל תתאחר במקצת, מן הסתם, בגלל השירות הצבאי והטיול הגדול, מה שמאפשר לנו לנצל את פסק הזמן הנוסף הזה על מנת ללמוד כיצד הולך השוק הזה להתעצב, על ידיהם.
'קיפוח יחסי' (Relative deprivation) – להבדיל מ'קיפוח אוביקטיבי' – הוא הרגשה סובייקטיבית (אישית) של אדם, שנוצרת מתוך התייחסות לקבוצת התייחסות מסוימת. מונח זה נטבע על ידי הסוציולוג סמואל א' סטופר, במלחמת העולם השנייה. משמעו, שאנחנו מעצבים את הרשמים שלנו, לא בצורה גלובלית, אלא בצורה מקומית. אנחנו לא מציבים את עצמנו בהקשר הרחב ביותר האפשרי, אלא משווים את עצמנו עם אנשים 'שנמצאים אתנו בסירה אחת'. תחושת הקיפוח שלנו היא יחסית…
ארגון הוא מערכת של אנשים, שהתנהגותם מניעה אותו – בין היתר – להצלחה וגם לכישלון, וכדי להניע אנשים נכון צריך פסיכולוגיה. ניתוב ההתנהגות של העובדים והמנהלים בכיוון הנכון – להשגת מטרות הארגון – זו אחת המשימות החשובות ביותר של המנהל. וכדי שיצליח בכך, הוא צריך את הפסיכולוג לידו…
