שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.
במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות. אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?
תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.
מאמר זה בוחן את השינוי העמוק שעבר הספורט, מהיותו פעילות גופנית ותחרותית בעיקרה, לתעשייה גלובלית המונעת על ידי שיקולים מסחריים ובידוריים. הוא מתחקה אחר השלבים המרכזיים בתהליך זה, החל מהתפתחות הספורט המאורגן במאה ה-19, דרך השפעת אמצעי התקשורת ההמוניים, ועד להגמוניה של תאגידים בינלאומיים בעידן הדיגיטלי.
חקר הספורט, כתחום אקדמי, עבר בשנים האחרונות מהפכה משמעותית, והתפתח מדיסציפלינה שולית יחסית לתחום מחקר רב-גוני, מבוסס ובעל השפעה הולכת וגוברת. במאמר זה אסקור את המאפיינים העיקריים של חקר הספורט העכשווי, את מגמותיו המרכזיות ואת חשיבותו להבנת החברה המודרנית.
הספורט הוא מערכת דינמית ומשתנה המתפתחת כל העת, משתלבת בכלכלה, בתרבות ובטכנולוגיה, ומשקפת את הקשר המתמשך בין פעילות גופנית, תחרות ובידור.
נפתלי בנט הוא האיש, שעליו מהמרים הכוחות המתנגדים לבנימין נתניהו בבחירות הבאות. הוא מגיע למבחן הזה אחרי שהתנסה באתגר ראשות הממשלה, אבל גם נושא עימו כתם גדול ובוהק של חוסר אמינות. והנה, בראיון הבחירות הראשון שלו בערוץ 12, טעה ונתן מתנה ליריביו הפוליטיים כשאפשר להם לחזק את הכתם הזה, שעוד יככב הרבה במערכת הבחירות.
ערים רבות מידי במערב המנוהלות כבר שנים ע"י ראשי עיר פרוגרסיביים, הולכות ונהרסות, ואין בכך פלא. אחת המטרות העיקריות של הווק היא החרבת הולם הישן, בדרך לחברה אוטופית… ניתן היום לזהות בוודאות את הקשר הברור בין אידאולוגיה פרוגרסיבית לבין קריסת מערכות אורבניות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרס התשתיות האורבניות במערב ע"י הווק, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
תאוריית "קביעת סדר היום" (Agenda Setting Theory) גורסת כי פוליטיקאים חכמים אינם מחכים שהתקשורת תגדיר את המסגרת, אלא פועלים לייצר בעצמם את הסיפור, הכותרת והמסגור. בעבר, שליטתו של בנימין נתניהו בסדר היום הייתה כמעט בלתי מעורערת, אבל המציאות השתנתה…
"מהפכת צבע" (Color Revolution) במובנה העכשווי, היא ניסיון להפלת שלטון שמרני במדינה דמוקרטית – על ידי תנועת הווק – באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. זו מעין 'החזרה לתל'ם' של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
