המתחים של בנימין נתניהו עם ג'ו ביידן אינם חידוש בנוף הבריתות הבינלאומי. ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. מרוזוולט וצ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד למתחים בתוך נאט"ו במהלך המלחמה הקרה, הדינמיקה הזו משקפת את המורכבות הטבועה בפוליטיקה הבינלאומית. 

בתרבות המוסלמית, כמו גם במערבית וברוסית, מוכרת הגישה האסטרטגית של 'לבעוט בדלת הרקובה'... אבל הבעיטה הזו לא תמיד מובילה אותנו לאן שאנחנו מבקשים להגיע!

בליל ה- 7-6 באוקטובר 2023, לפני הטבח, נערכה במטה הכללי התייעצות חריגה, על רקע אינדיקציות לפעולות יוצאות דופן מצידו השני של הגבול העזתי. הדרג המדיני לא עורב. למרות זאת, הוא נתפס בעיני רבים כאחראי. הכיצד? כי אחריות אינה ניתנת לחלוקה, והאחראי חייב להקפיד שהסמכות אינה מנוצלת לרעה! זוהי דוגמה מצוינת למתח המובנה שבין אחריות לסמכות, הנובע מחוסר האיזון שביניהם. זה נושא המאמר.

'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!

כמו בתחילת המאה ה- 20, מאופיינת תחילת המאה ה- 21 בתהליכים מוגברים של צריבת תודעה, דווקא במדינות המערביות שהיו פעם דמוקרטיות, והיום, אזרחיהם משוטים ומופעלים ע"י בעלי הון ובעלי עוצמה אחרים להשגת מטרותיהם... ריכזנו עבורכם עשרה סרטונים וכרזות על צריבת תודעה באתר ייצור ידע. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...

איך אנחנו תופסים את עצמנו? איך אנחנו נתפסים על ידי האחרים? לא על פי ספירת מלאי 'אובייקטיבית' של הגורמים המקנים לנו עוצמה, אלא על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של סביבתנו, כמה עוצמה יש לנו... הכל בעצם, בעיני המתבונן... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תפיסת העוצמה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

למילה 'עכשיו' סגולות חיוביות רבות, אולם בהקשרה הנוכחי, היא 'נוסחת קסם' שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי. בישראל המטורללת של השנים האחרונות נצרבה המילה הזו עמוק בתודעתם של רבים, רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ולשימוש שגוי יש מחיר (תשאלו את רונן צור)...

תרבות האשמה אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטות. היא משמשת מנגנון לפתרון הסתירה המובנית, בין אורחות חייהם האמידים לבין הסבל המתפשט שחווים אחרים. רק שמטבע הדברים היא אינה מופנית כלפי אלה המסכנים אותם ועלולים לתפוס את מקומם.

שלימות הניגודים או שלימות ניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) משמעה, שהניגודים מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

'סוף מחשבה במעשה תחילה' הוא כלל בסיסי בחשיבה מערכתית (System Thinking) במצבי חוסר וודאות. הוא גורס כי במצבים אלה חסר ידע לקבל החלטות. מה שמייצר ידע הוא חיכוך עם השטח והאירועים. על כן, יש ליזום חיכוך מוגבל כזה כדי להגדיל את בסיס הידע, במידת הצורך לנצל הצלחה, ואם התנאים אינם מאפשרים, להקטין חיכוך, לצבור  ידע ולהמתין להזדמנות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות כלל זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!