האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אלימות מינית היא שם כולל לקשת רחבה של התנהגויות בעלות אופי מיני, הנעשית בניגוד לרצונו החופשי של האדם, ו/או ללא הסכמתו ו/או שלא מבחירתו ו/או תוך ניצול חולשתו. הפגיעה עלולה להתבטא במעשים או בדיבור, באופן גלוי או מרומז, באופן ישיר או עקיף ולעתים ללא אלימות. הפגיעה עלולה להתרחש בתוך או מחוץ למשפחה, על ידי זר או על ידי אדם מוכר, בילדות או בבגרות, באופן מתמשך או חד פעמי, על ידי גבר או על ידי אישה, מבוגר/ת או קטינ/ה במעגלי החיים השונים…
"… ראיתי מורים שבוכים על שכרם, אך שוכחים להילחם על עתיד המערכת ועל כך שהם מתוגמלים על פי ותק ולא על פי הישגים. ראיתי מורים שיוצאים להשתלמויות מיותרות שיעלו את שכרם, אך לא יהפכו אותם למורים טובים יותר, וראיתי מורים חדורי מוטיבציה שהתרסקו בתוך שנה כי המערכת לא ידעה לשמור עליהם ולטפח אותם…" שלומי בוחניק באמירה חזקה על מצב מערכת החינוך בישראל…
המאמר מתאר שימוש באפליקציית ה- Kahoot ככלי לשיפור הלמידה, הגברת ההנאה מלמידה של סטודנטים והקטנת ההיעדרות משעורים. הוא כולל גם הנחיות מדויקות למרצים לגבי אופן השימוש במערכת.
Collaborative Learning מוגדר כשילוב של טכניקת לימוד ופילוסופיית התנהגות, שבה לכל הלומדים יש סמכות להחליט על הגישה לפתרון ואחריות שווה להשלמת המשימה. בשיתוף כזה יש גם עצמאות, לדוגמה הלומדים אחראים בעצמם למציאה של מאמרים/חומרי עזר ללימוד. לעומת זאת, Cooperative Learning מוגדר כפעולה משותפת של הלומדים, על מנת לעמוד במשימה משותפת שהוטלה עליהם על ידי המרצה. זו שיטה שיש בה פחות עצמאות והדגש הוא על התוצאה של העבודה המשותפת…
דומה ששנות הזוהר של האקדמיה – שבהן כל אדם הרגיש חייב להצטייד בתארים אקדמיים – עומדות להסתיים. בתחומי עיסוק רבים, "אפשר גם בלי אקדמיה". בתחומים רבים, כאשר מקבלים עובד לעבודה, השאלות, "מה הוא יודע", ו"עד כמה הוא סקרן כדי להתפתח מקצועית", חשובות הרבה יותר מ"איפה הוא למד" או "איזה תואר יש לו". ברוכים הבאים למה שמכונה "ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת": ככל שרכישת ההשכלה הופכת המונית יותר, כך האפקטיביות שלה יורדת, ומתרבים הכוחות הלוחצים להפוך את הקערה על פיה!
מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת – כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!
נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.
[Source of image] [This article was written with Eng. Sarit Unger-Massiah] We all remember the queen (or king) of the class, but only a few know the connection between her and the quality of learning. This article will focus on that. What Power is? Every human group develops through power struggles, which emerges natural leadership with hierarchical … להמשך קריאה
שיחה היא דבר דינמי, ושפה הינה דבר חי ובועט, משתנה ללא הרף. היום, השימוש בפיסוק בשפה העברית הולך ונעלם. חזיון קודח אני שם לפניכם, קוראי: ראשית יישמט הפיסוק. עוד לא יבש דמו של הפיסוק, ותחל גסיסתו של הדקדוק. היא החלה זה מכבר – נטיות הפועל והשם, המגדר הלשוני – הזכר, הנקבה ושם-המספר. לאחריו האיות יאבד – הן גוגל יבין גם ׳׳שמאלן׳׳ וגם ׳׳סמולן׳׳ באותו האופן, יאחד את שתי הקבוצות ויבטל את הצורך באיות תקין. תופעה זו שומטת את הקרקע הלוגית תחת רגליה של השפה. אין זו בהכרח טרגדיה, הן יש מי שקרן אור תאיר את דרכו – הדיסלקציה תהיה מנת חלקם של כולם…
כולנו זוכרים, מן הסתם, את מלכת (או מלך) הכיתה, אבל רק בודדים מכירים את הקשר שבינה לבין איכות הלמידה. ניתן למצוא כיתות, בתחילת תהליך התארגנותן, שמאבקי העוצמה – הניטשים בין קליקות – מקשים מאוד על יכולת המורה להשיג בהן אווירה לימודית. מרגע שנוצרה 'מלכה', היא מייצבת 'סדר' חברתי, שמרגיע את מאבקי העוצמה. ה'סדר' הזה חיוני ללמידה. על כן, בעצם קיומה מאפשרת ה'מלכה' למידה טובה יותר לכיתתה!
