האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הרוסים בסוריה עבדו עם המון סבלנות צעד אחר צעד. דאגו לאבטחת אזור הליבה הרוסי בסוריה, ומשם התקדמו עקב בצד אגודל. משעה שסיימו עם 'הלחימה שלא הייתה' במחוז אידליב, נשארו בסוריה שני גורמי חוסר יציבות: האחד קטן, והאחר גדול…
פרשת בריק והמהומה שחוללה, ניתנת לניתוח, לא רק מההיבט הצבאי וזה של הביטחון הלאומי. הניתוח היותר מעניין שלה הינו בתחום הניהולי-ארגוני. ובתחום הזה, חוששתני שהדיאגנוזה איננה נעימה. הן הדוח והן תגובת המערכת אליו מלמדים, שמשהו בסיסי ועמוק בצה"ל איננו כשורה!
נוכחנו כי סוגיית המוכנות מכילה בתוכה סוגיות טכניות, שקלות יותר לבדיקה, ובל גם סוגיות של פרדיגמת חשיבה, שעליה, לעתים, ניתן לתת תשובה רק בדיעבד. הסוגיות הטכניות גרידא – שמאפשרות תשובה חד משמעית – אינן רבות. כל יתר סוגיות המוכנות מצויות בעולם הרוח ולא בעולם הטכני. לכן, צריך לקחת בחשבון, שגם לאחר פרסום דו"ח הררי, לא תהינה לנו תשובות מוחלטות בסוגיית המוכנות…
תקרית המטוס והדו"ח ששחרר ביום א' משרד ההגנה הרוסי יביאו לאין ספור דיונים על רצונותיו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. חשוב לזכור שהאמת והפרטים הטכניים לא משנים כהוא זה; והמחלוקת עם הרוסים היא, לא בגלל המטוס ו-15 ההרוגים הרוסיים, אלא מדובר על מינוף רוסי לצורכי שינויים אסטרטגים במרחב…
כניעה או קבלת כניעה מאומה מובסת – והשלכותיה – הם רגעים הדרמטיים בחייה של אומה, קל וחומר לאחר מלחמה איומה כמלחמת העולם השנייה. הרגעים הללו – של קריסת גרמניה וכניעתה – והשלכותיהם, תועדו והוסרטו בחלקם, והונצחו בסרטים רבים. הנה לפניכם מקבץ קטן כזה…
כרגע לפני ההנהגה הישראלית עומדות שתי אפשרויות קונקרטיות: ישראל יכולה לנהל מסיבת עיתונאים ולסתור את ממצאי התחקיר הרוסי ולכך יש משמעויות רחבות; או שישראל תשתוק ולמעשה תקבל עליה ציבורית את מסקנות התחקיר הרוסי. המאהבת תמיד הולכת לישון בבית לבד ובוכה!
ברמה האסטרטגית, הגדר הוקמה בציפייה שתחולל מעצם נוכחותה ומעצם יצירת ההיפרדות, מגמה חדשה של יציבות. ברמה הטקטית, היא הוקמה בציפייה, שיהיה בה כדי לחסום או לפחות לעכב את הטרור. בתוך כך, התעלמה מערכת הביטחון מהצורך בליווי בניית הגדר בתפיסת הפעלה כוללת ברמה המערכתית והטקטית, בכלל זה עקרונות יסוד לתיאום הבין-ארגוני בין צה"ל לשאר כוחות הביטחון משני עברי הגדר…
אהוד אולמרט הצהיר לאחרונה, שאילו ניתן לו היה משיג זה מכבר שלום עם הפלסטינים. כדאי לזכור, שכול סעיף בהסכם כזה, היה ניתן להפרה יום לאחר חתימתו, למעט סעיף אחד, הגבולות. משעה ששורטט והוסכם והתקבל ע"י האו"ם, אין ממנו חזרה; וכל ניסיון של ישראל להגן על עצמה מפני טרור ערבי מכיוון פלסטין, היה נתקל בהתנגדות בינלאומית כובלת בלתי מתפשרת!
בימים אלה, כשנסראללה משתמש בצפון באסטרטגיית 'האדמה החרוכה' (Scorched Earth) או בערבית: "ארד אל מחרוקה", ראוי לחזור בהיסטוריה למנהיג אחר שביקש להפוך מרקם חיים לעיי חורבות… בפתיחת ישיבת הבוקר האסטרטגית באחד מימי אוגוסט 1944, דווח אדולף היטלר כי צבאות בעלות הברית מצויות כבר בלב פריז. הידיעה גרמה להיטלר להתלקח בהתפרצות היסטרית של זעם גואה: "יודל", צרח בקול צרוד, "האם פריז בוערת?"
אדוני ראש הממשלה. מי ששולח את מפקד חיל האוויר לחטוף לבד במוסקבה, ולא שולח איתו, במינימום, איזה שר ביטחון; זה קצת עלוב, שהוא עושה פוזות של עבדאי על נסראללה, באירוע של חוג התנ"ך!
