האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
יש לדעת ולהפנים כי בעתיד הקרוב לא יהיו יותר מלחמות בהם משגרים לכיוון מטרות פגזים רבים, שרק מעטים מאוד מהם פוגעים. בעתיד יש להניח כי כל רקטה או פגז שלא ייורטו יפגעו במטרה שתוכננו להשמידה; ופגיעתם במטרה תהיה קטלנית והרסנית. לכן, המשימה החשובה ביותר שלנו במלחמה היא להגן על ריכוזי האוכלוסייה האזרחית הגדולים שלנו, ועל המתקנים החיוניים; לרבות על בסיסי הצבא החשובים.
רבים שאלוני בעקבות מאמרי הקודם, המערכה התורכית נגד האוטונומיה הכורדית – מבט אסטרטגי, איזה לקח ניתן ללמוד מהאירוע הזה. אציע שלושה לקחים עיקריים: חובה להכיר ולהטמיע את תום עידן ההגמוניה האמריקנית ומשמעותו; צריכים להעז לצאת ולפעול מגבולות הוילה בג'ונגל.
וחובה להשתחרר מדיבורי הסרק על מוסר ביחסים בינלאומיים!
המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שלישי ואחרון בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שני בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים.
לאחרונה נאמר הרבה על מערכת 'שלטון החוק' שלנו שהיא 'שרפה את גשריה' ביחסיה עם עמה. המושג הזה (burning your bridges), הוא אחד המושגים המרתקים בהליכי קבלת החלטות – שרלוונטי לחיינו האישיים, כמו גם הארגוניים והמדיניים. הוא מוגדר כיצירת מצב בלתי הפיך; שמצמצם מאוד את מגוון אפשרויות הפעולה שלנו, כך שאין בו יותר אפשרויות בחירה; ואין ממנו דרך חזרה. מקור הביטוי בנוהג הרומי להרוס גשרים בגבו של האויב כדי למנוע ממנו לברוח ולכפות עליו הכרעה…
אצלנו, כמה פתטי, הפוליטקאים שלנו – כמו נירון קיסר, שהמשיך לנגן כשרומי עלתה בלהבות – ממשיכים במלחמות האגו; והאיום החמור על ביטחונם של אזרחי המדינה עובר מעל ראשם. הם משקיעים מליונים בקמפיינים כדי שנבחר בהם; ולאחר בחירתם, כאשר הם יושבים על הכיסאות בכנסת, הם עוסקים בעצמם ולא בעמם, מועלים באמון בוחריהם.
כל פעם שרב אלוף כוכבי מצהיר שהאויב לא רוצה בעימות – אני מתכווץ על כסאי בחוסר נוחות ונזכר, שפעם לפני חמש שנים התנהל פה מבצע בשם צוק איתן. ראש אמ"ן באותה תקופה היה קצין יהיר למדי בשם אביב כוכבי, אחד כזה שבטוח, שהוא האיש הכי חכם בחדר. הערכת ראש אמ"ן לפני תחילת צוק אייתן הייתה "שהחמאס לא רוצה עימות"…
לא בכדי נתן להצביע על מלחמת שלום הגליל, כנקודה מפנה. משום שאחריה, נעלמה מסדר היום, תפיסת הביטחון הלאומי, שראתה בשימור הברירה לצאת למלחמה, בקביעת המקום והמועד – מכפיל כוח השווה בערכו לאוגדות. בעוד שלאחר גניזתה – בגין מסקנותיה כביכול של וועדת כהן – לא הצליח "הצבא הכי חזק" במזה"ת, להשיג הכרעה וניצחון…
