האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
המצב שבו מפקד חיל האוויר, מפקד פיקוד איראן, ראש אגף בניין הכוח ומנכ"ל משרד הביטחון – כולם אנשי חיל אוויר – הוא איך להגיד, מאוד לא בריא! בקבוצה הומוגנית ומגובשת, מוכרת התופעה של חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink): זו אחת התוצאות של לכידות חברתית מופרזת התוצאה היא קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (Conformity); משמע, הליכה בתלם, בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בקבוצה…
ישראל לא מקיימת הערכת מצב אסטרטגית, נמנעת ככל האפשר מדיון על חלופות ומשתדלת לדחות ככל הניתן החלטות; שעלול להיות להן מחיר מיידי (אותו עדיף לא לשלם, גם אם המחיר העתידי יכול להיות גדול יותר). השיח הביטחוני מעוצב רק ע"י גורמים מטעם; ומוצג לציבור בשיטת "כל חלופה אחרת מלבד הנוכחית היא נוראה". הציבור בתמורה מהנהן…
התכנית הכי טובה – שלא הורדה לדרגי הביצוע לשם תכנון פרטני; קל וחומר, כזו שאיננה מתורגלת מדי זמן – איננה בחזקת תוכנית לביצוע, אלא מבוא ביום פקודה – לאלתור ולשליפה מהמותן!
לצערי, אני פוגש באימונים של החיילים הסדירים רמה נמוכה מאוד; ואת אנשי המילואים כמעט ולא מאמנים. במצב הנוכחי, הצבא נראה לי כמו חוג של צופים… זה לא צבא שיכול לנצח!
תופעת שרות המילואים בכללותה, דורשת ברור מחודש, במיקוד עדכני לבחינת היקפם הכמותי של יחידות המילואים, צורות היסוד לארגונן וציודן, רמת כשירותן וזמינותן האופרטיבית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות צבא המילואים והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה…
מהפיכות טכנולוגיות מאפיינות מאז ומעולם את התפתחות האנושות. הוכח שוב ושוב כי מלחמה נגד הקדמה סופה תמיד להיכשל; וסביר מאוד שתביא אסון על הצד – שמשיקולים אישיים וכלכליים מקומיים – לא אימץ בזמן את הטכנולוגיה החדשה…
תוצאות הסקר האחרון בקרב תושבי מזרח ירושלים, מצביע על שינוי דרמטי בשאלה החשובה, הנוגעת למוכנות להיות אזרחי מדינת ישראל על פני הפלסטינית. רק 15% העדיפו הפעם את ישראל לעומת 52% לפני מספר שנים מעטות…
366 מלים על סופן, עלייתן, התפלגותן והשתנותן של מפלגות, ומדוע לא מדובר בהרבה יותר מאשר פולקלור השווה בערכו כמעט לעיסוק באגדות ובנוסטלגיות ספורטיביות… הידעתם למשל שהפועל ר"ג לקחה את גביע המדינה, שהפועל גבת-יגור ניצחה את מכבי ת"א ושהפועל פתח-תקווה היתה אלופה חמש פעמים ברציפות?
למרות ההתפתחויות בלבנון ובעזה, ההתייחסות הישראלית לצורך בטריטוריה – בה מתרחש החיכוך בממדיו הישנים – אותה גישה "מקצועית" של גורמי הביטחון הישראליים למרחב, אינה מצליחה להשתחרר מראייתו כנטל הכרוך בחיכוך שמוטב לדלג עליו ולאיין אותו. כאן נלכדה תפיסת הביטחון הישראלית בתסביך "גנטי" שהולך ומועצם בכל סיבוב נוסף של "נישואי קרובים" בממסד הביטחוני הישראלי ובקרב מחוללי התודעה הישראלית!
גלוי למדי כי מערכת הביטחון זכתה בתקופת בנט לקשרי עבודה ענייניים ונטולי מתחים אידאולוגיים. בכך ניתן לסכם בהערכה כפולה: לקציני צה"ל ופקידי משרד הביטחון על נאמנות מקצועית לדרג מדיני, ולא פחות מכך לשר בנט, שאפשר תנאים מתאימים לעבודה משותפת שהובילה ללא מעט הישגים…
