האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הנה שוב אותה תרבות ארגונית קלוקלת. היא אוכלת כל חלקה טובה בצה"ל. בכל מקום שתזרקו בו אבן, תמצאו בעיות קשות של התרבות הקלוקלת הזו, הפוגעת ביסודות הצבא. דומה שהמקרה הפרטי הזה של מצ"ח רק משקף את מה שקורה ביחידות רבות אחרות בצה״ל …
יו"ר הכנסת החדש, יריב לוין, הכריז מלחמה על בג"ץ. הוא הדגיש ש"לא יאפשר את השגת הגבול של הרשות המחוקקת". אם אכן תצלח דרכו, הדרך לרודנות של ראש הרשות המבצעת, כיום זהו בנימין נתניהו, פתוחה. הכיצד?
האלוף במיל, עמוס גלעד, מבכירים והמנוסים מבין אנשי הביטחון בישראל, יוצא באזהרה חמורה נגד סיפוח חד- צדדי של הבקעה, בנימוק שאבדן שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן וגם עם הרש"פ, יפגעו באופן אנוש בביטחון מדינת ישראל. כשעמוס גלעד אומר – אז צריך להקשיב היטב, ועדיין והותיר אותנו עם סדרה של שאלות שיש להתמודד איתם…
ב-20 במאי 2020 הוגש בג"צ, העוסק בדרישתן של 4 מועמדות לגיוס לפתוח את כל תפקידי הלחימה בצה"ל לנשים. אני מקווה שבג"צ ידחה את העתירה, אבל, כיוון שבתוך עמי אני חי אז תרשו לי כמה מילים…
בעולם, בעיקר בארה"ב, מפתחים בשנים האחרונות ובהשקעה גדולה וגדלה בהתמדה, לייזרים חשמליים רבי עוצמה. נשאלת השאלה מדוע הם משקיעים? מדוע מפתחים? לכך מצטרפת השאלה מה יהיה תפקידו של הלייזר החשמלי במלחמות הגדולות ובתקריות האש הקטנות הם המלחמות שבין המלחמות?
שליטה ברכסי יו"ש מעצימה את תדמית ההרתעה של ישראל וביטחונה הלאומי, ואת יכולותיה כמכפלן-עוצמה עבור ארה"ב ומדינות ערב הפרו-אמריקאיות. מדינה פלסטינית ביו"ש תהפוך את ישראל מיצרן – לצרכן – ביטחון לאומי, מנכס אסטרטגי לנטל על ארה"ב, מישות מרתיעה לישות מתנדנדת ומוכת-טרור חסר-תקדים בבטן הרכה בירושלים והשפלה…
[בתמונה: יחידת רפאים ייחודית בעולם? אין חדש תחת השמש… לוחמי השירות האווירי המיוחד בפטרול רכוב בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה… התמונה היא נחלת הכלל] בחודשים האחרונים מלאים האתרים בדיווחים נלהבים אודות יחידת הרפאים של הרמטכ"ל כוכבי, אותה יחידה רב ממדית, יחידה ייחודית בעולם, יחידה משולבת של מקצועות היבשה יחד עם האוויר, סייבר ומודיעין, שתכה … להמשך קריאה
גם במרחק השנים, צריך להכיר בכך שאיוולת וטמטום אינם משקפים את רוח צה״ל!
ראש חטיבת המבצעים, תא"ל יניב עשור יצא בראיון ב"מוסף לשבת" של ידיעות אחרונות. "אם נסראללה יכאיב לנו" – מאיים עשור – "אנחנו נרסק אותו". באמת? מישהו באגף המבצעים מסתכל בראי ושואל את עצמו, איך נתפסות ההתרברבויות הללו, הן בעינינו אנו, והן בעיני האויב, מפיה של אותה מערכת שהשלימה עם ההתעצמות המפלצתית בטילים של החיזבאללה בתקווה ש"יחלידו"; ועם אבדן היתרון האסטרטגי של ישראל?
מה שמטיל על מערכת היחסים עם ירדן צל של "קיום בדמי חסות", אינו נובע מהעדר סימטריה בתמורה שמניב הסכם השלום לכל אחת מן המדינות, אלא מן המקום שבו המשך קיום הסכם השלום מופעל על ידי עמאן כמנוף סחיטה, להגבלת מדינת ישראל ממימוש האינטרסים הפנימיים החיוניים לה.
