מורכבות בביטחון לאומי

חברותי, בנות "היחידה ללוחמה בטרור מגדרי" ומנהיגות המאבק הפמיניסטי: בזמן שאתן הורסות את זיכרונות ילדותנו ומוציאות את שירינו מרשימות ההשמעה; כדאי רק שתזכרו, שבעצם המעשה הזה אתן נותנות לגיטימציה לאחרים לעשות לכן – ושוב לצערי, גם לנו – את אותו הדבר הדיוק. בקצב שבו מדינת ישראל גולשת לכאוס; הימים האלה, עלולים להיות קרובים הרבה יותר, ממה שכולנו חושבים…

השיח בין פוליטיקאים ישראלים לעמיתיהם במזרח התיכון מתאפיין, בדרך כלל, בחוסר הבנה טוטלית של תרבות המזרח. על הרקע הזה מתבלטת הברכה של עומר אדם כשיעור נפלא באיך מתקשרים במזרח התיכון…

תמונות של חיילים יורים ברובים על בלונים, זה מגוחך. צה"ל, אני מבין את היאוש והתסכול מהכישלון לעצור את שריפת השדות אבל האם השתגעתם? איזה סיכוי יש להם? ברור לכל בר דעת כי אין התכנות טכנית ומעשית לשטות הזו. האויב בעזה צופה ומתגלגל מצחוק…

מה שגלום במונח ״התנחלות״. כמו במונח ״העפלה״ – שמסמן פעולה עוצמתית פי כמה מ״עליה״ ובטח עוצמתית יותר מסתם ״הגירה״ – זו פעולה עם מומנטום אקטיבי של תודעת מאבק לאין קץ; ואין להתפלא שגם קיבוץ דן של השומר הצעיר מציין שלושים שנות עליה לקרקע בכותרת: ״שלושים שנה להתנחלות״…

הקריירה (הקצרה) של גמזו כפרויקטור של המאבק בקורונה אינה ממריאה לשום מקום. התחושה היא של דריכה במקום בהתמודדות הכוללת עם הגל השני של המגיפה. התחושה הזו מתחזקת עוד יותר בעקבות הדיון אתמול הקבינט הקורונה שלא הגיע לשלב של קבלת החלטות על מתווה כזה או אחר לנוכח הנתונים הלא מעודדים של התחלואה…

בברלין או מנהטן יכול יהודי לחיות בלי חרב בידו, אלא שהוא נהנה שם מאשליית הביטחון המושגת בחרב שמחזיקים עבורו אחרים, זו משמעותה של המהפכה הציונית בבקשה יצירה מחודשת של ריבונות יהודית, והיא נדרשת למחרשה ולחרב בידה…

מה חשבת דויד? אם טוב מותך ממות בינך, מדוע ברחת? מדוע בקשת מותו?

אל תתרגשו מכותרות של נחום ברנע בעיתון. המקורות של רוב העיתונאים הישראלים בארה"ב הם איך להגיד? קצת פחות מאמינים…